על-השקעה-אימפולסיבית-במניות

(נכתב באפריל 2015)

מתוך ספרו החדש של פרופ' דן אריאלי
"שלך באי-רציונליות: אמונות תפלות, גרביים אבודים, חשבונות משותפים ועניינים גורליים אחרים"
הספר צפוי לצאת לאור בקיץ הקרוב.

דן היקר,
איך אני יכול לרסן את עצמי כשאני מרגיש צורך בלתי נשלט להפר את החוקים שקבעתי לגבי השקעות בשוק ההון?
דן עונה: אתה שואל, אני מניח, על מה שמכונה "פער האמפתיה בין מצבים 'חמים' ל'קרים'". במצב הקר, הרציונלי, אנחנו אומרים לעצמנו שרמת הסיכון שאנחנו מוכנים לקחת מוגבלת, למשל, מצד אחד לרווחים של עד 15% ומהצד השני להפסדים של עד 10%. אבל אז קורה שאנחנו מפסידים 5% מהכסף, נכנסים לפאניקה ומוכרים הכול .זהו המצב הרגשי, החם. כשבוחנים מקרים כאלה, בדרך כלל הקול הרציונלי בראש שלנו (זה שהציב את רמת הסיכון הראשונית ובחר את הרכב תיק ההשקעות) הוא זה שצודק ,והקול שנבהל והגיב לתנודות השוק בטווח הקצר הוא זה שגורם לנו לסטות מהמסלול שבחרנו.
מנקודת המבט הזאת אתה יכול לשקול שני סוגי פתרונות: הראשון הוא להחליט על הרכב תיק ההשקעות בעזרת הצד "הרציונלי" שלך, בדרך כזאת שתקשה על הצד הרגשי לשנות את ההשקעות ברגע של לחץ. למשל, אתה יכול לבקש מיועץ ההשקעות שלך למנוע ממך לעשות שינויים בתיק, אלא אם כן שקלת את ההחלטה במשך שבעים ושתיים שעות. או, למשל ,אתה יכול לקבוע שבמקרה שתרצה לעשות שינוי בתיק ההשקעות, גם אתה וגם בת/בן הזוג שלך צריכים לחתום על ההוראה בכתב. לחילופין, אתה יכול לנסות ו"להרדים" את הצד הרגשי שלך. איך? פשוט אל תבדוק את ביצועי התיק לעתים קרובות או שתבקש מבת/בן הזוג או מיועץ ההשקעות להתריע רק כאשר נגרמים לך יותר הפסדים ממה שהיית מוכן לספוג מראש.
כך או כך,  אני חושב שדי ברור שהחופש שלנו לעשות מה שאנחנו רוצים ולשנות את דעתנו בכל נקודת זמן עלול להוביל אותנו בקלות להחלטות גרועות. אמנם הגבלת החופש לרוב מנוגדת לאידיאולוגיה שלנו, אבל לפעמים דווקא הגבלת היכולת לקבל החלטות היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שנישאר על המסלול לטווח ארוך שאליו כיוונו מלכתחילה.

שתפו עם חברים :