PEER-TO-PEER
שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות


ניקח את התסריט הבא: אנחנו טסים לרומא עם המשפחה ולא מתחשק לנו להצטופף בחדר יקר במלון. אלסנדרו, המתגורר ברומא, מציע לנו באמצעות אתר Airbnb להתגורר בדירה שבבעלותו, ממש ליד פיאצה נבונה. התשלום עובר ברובו ישירות אליו, עם דמי טיפול לאתר שחיבר ביננו.

ואולי אנחנו בניו יורק, ורוצים להגיע ממקום למקום, בזול. אנחנו מתחברים לאפליקציית Uber המקשרת בין נהגים לנוסעים, ועולים על מכוניתו של ג'ון, שמשלים הכנסה בשעות הפנאי כ"נהג מונית".

יש עוד דוגמאות רבות למיזמי כלכלה שיתופית, חלקם כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מחייהם של רבים. תחשבו על אתר המאפשר לכם לשכור ממישהו מקום חניה/מגלשי סקי/מקדחה...לשימוש חד פעמי, במקום לקנות.

כלכלה שיתופית מתבססת על אמון הנוצר בין זרים ומאפשר להם לשתף אפילו כסף. מיד נגיע לזה. פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות שהתפתחו בשנים האחרונות הן בדיוק הקרקע המתאימה לפריחת תחום זה.

שאני אלווה כסף מהבנק?!

הכלכלה השיתופית הגיעה גם לעולם ההלוואות. בכלכלה המסורתית, תפקידו הבסיסי של הבנק הוא לחבר בין לווים למלווים, אבל בעולם בו כולם רוצים לעקוף את המתווך, פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות גם לאנשים להלוות כסף ישירות לאנשים אחרים. נוצר מצב של WIN WIN בו המלווה נהנה מריבית תמורת הלוואת כספו, ומהצד השני, הלווה זוכה למימון בתנאים עדיפים.

הלוואות עמית לעמית (P2P Lending) הן תחום הצומח במהירות. החברה הגדולה בעולם בתחום היא Lending Club האמריקאית, עם מחזור הלוואות של מעל ל- 13 מיליארד דולר ושווי שוק של 4.5 מיליארד דולר בבורסת ניו יורק. השנייה בגודלה היא פרוספר מרקטפלייס הפרטית, בעלת מחזור הלווואות של מעל 5 מיליארד דולר,

שתי החברות פיתחו פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת זירת מפגש בין פרטים הזקוקים להלוואה לבין משקיעים פרטיים, בנקים, בנקי השקעות וקרנות גידור, המלווים להם כסף.

ואם לוויתי, למה שאחזיר?

שאלה מתבקשת היא מהי המוטיבציה של הלווה להחזיר את הכסף? בארה"ב, משמעותו של פיגור/אי-תשלום חוב הוא פגיעה קשה בציון האשראי של הלווה ה- Credit Score. ציון זה הוא מספר המייצג את יכולתו של אדם לעמוד בהתחייבויותיו הפיננסיות. מלווים, בהם בנקים חברות כרטיסי אשראי, ועכשיו גם זירות מקוונות להלוואות, עושים שימוש בציון אשראי כדי להעריך את פוטנציאל הסיכון. לכן, ככל שציון האשראי של לווה גבוה יותר כך הוא יוכל להשיג מימון בריבית נמוכה יותר, בזירת המסחר המקוונת ומחוצה לה.

ויש גם בישראל. BLENDER היא החברה הישראלית הראשונה שנכנסה לתחום זה, אם כי חשוב לציין שבישראל לא קיים "ציון אשראי" ורק בנקים מחזיקים במידע המלא על היסטוריית האשראי של לווים.

חברה נוספת הפועלת בתחום, ומקשרת בין מלווים לבין בעלי חברות ועסקים היא BTB - Be The Bank Israel. זה מעניין לאור הקושי של עסקים קטנים וחברות להשיג מימון בתנאים טובים בישראל.

השחקנים הגדולים של זירת ה- P2P

בתחום ה-P2P פעילים אנשים פרטיים לצד קרנות השקעה, גידור ושחקנים גדולים אחרים. אדם המבקש להשיא תשואה על כספו יכול להחליט להלוותו באחת הזירות תמורת שיעור ריבית המשתנה בהתאם לסיכון של הלווה. (זירות בארה"ב פתוחות רק לאזרחי ארה"ב). אפשר לקחת את זה צעד נוסף קדימה ולנהל פורטפוליו שלם הכולל מאות לווים בסכומי הלוואה שונים, מכמה עשרות דולרים ומעלה.

אבל השחקנים הגדולים באמת בזירות אלה הם מוסדיים, קרנות השקעה וגידור, גם מחוץ לארה"ב. IBI מפעיל את קרן ההשקעה הראשונה בישראל ובין הבודדות בעולם בתחום זה - (IBI CCF (Consumer Credit Fund הקרן משקיעה באשראי צרכני דרך פלטפורמות P2P ומנהלת כיום כ- 200 מיליון שקל.

לפני סיום, חשוב לומר: ההשקעה בקרן IBI CCF אפשרית רק עבור לקוחות מוסדיים ולקוחות פרטיים כשירים (על פי הגדרת רשות ניירות ערך).

שתפו עם חברים :