מכירה-בחסר

מהן האפשרויות למכירה בחסר בישראל?

בבורסה לניירות ערך בתל אביב קיימות שתי אפשרויות למכירה בחסר:

  1. "שורט טכני" או "שורט תוך יומי". בשורט טכני מוכר נייר הערך לא מחויב בהשאלת נייר הערך עליו הוא מעוניין להיות בשורט, המכירה בחסר מתבצעת במהלך יום המסחר וסגירת הפוזיציה מתבצעת עד לסיום המסחר באותו יום. שם נפוץ יותר לפעולת שורט טכני הוא "שורט תוך יומי".
  2. השאלת ניירות ערך כדי לבצע שורט לתקופה ארוכה יותר מפעילות באותו יום מסחר. מוכר המעוניין בפוזיציית שורט העולה על יום אחד בנייר ערך מסוים, מחויב לבצע השאלה של נייר הערך. השאלות ניתן לבצע על מגוון מניות, אג"ח ומק"מ הנסחרים בבורסה הישראלית.

מיהם הצדדים בעסקה?

במכירה בחסר קיימים מספר צדדים המעורבים בעסקה:

המשאיל. זהו הגוף שמחזיק ביחידות ומוכן תמורת דמי השאלה להשאיל את הכמות המלאה או החלקית שקיימת בידיו, לפי בקשת השואל.  ברוב המקרים, המשאיל הוא גוף מוסדי המחזיק בכמות גדולה של ניירות ערך.

חבר הבורסה. חבר הבורסה פועל כמתווך בשוק ומנסה להשיג לשואל נייר הערך את הכמות המבוקשת בתוספת דמי השאלה אטרקטיביים לצורך ביצוע העסקה.

שואל. זהו המוכר, השואל את נייר הערך לצורך מכירה בחסר באחד מניירות הערך הנסחרים בבורסה.  מלבד תשלום דמי השאלה, הנקבעים מראש בין המעורבים בעסקה, על השואל לפצות את המשאיל על כל אירוע המתרחש בנייר, כגון ריביות שיש לשלם ודיבידנדים המחולקים בנייר.

מי משאיל?

תחום השאלת ניירות הערך צמח והתפתח מאוד בשנים האחרונות. כיום ניתן להשיג השאלת יחידות על מגוון ניירות ערך והמשאילים העיקריים הם בנקים, בתי השקעות, קרנות נאמנות וחברות תעודות סל.

משך תקופת השאלה

כמו כל חוזה שנחתם בין כמה צדדים, תקופת השאלה מסוכמת מראש בין הצדדים. ברוב המקרים, תקופת ההשאלה נעה בין שבועיים ועד שנה. בסוף השנה יש שתי אפשרויות: בראשונה, השואל מסיים את תקופת ההשאלה ומחזיר את היחידות. בשניה, השואל מעוניין להאריך את תקופת ההשאלה מעבר לשנה. הדבר אפשרי כל עוד חבר הבורסה יכול לספק למשאיל את היחידות לתקופת השאלה נוספת.

בטחונות

במכירה בחסר קיים סיכון של עליית מחיר נייר הערך המושאל. לכן, כל מכירה בחסר דורשת בטחונות שעל המשאיל להעמיד לטובת חבר הבורסה.

מהו היקף הבטחונות?

הבורסה דורשת להעמיד בטחונות לכל מכירה בחסר, כאשר דרישת הביטחונות משתנה מנייר לנייר ונקבעת לפי המדד בו נסחרת המניה.

כיצד עושים זאת?

מכירה בחסר של ניירות ערך בישראל נעשית באישור דסק המסחר ולאחר חתימה על מסמך "הסכם השאלה".  לאחר החתימה, ניתן לבצע את מכירת נייר הערך באופן עצמאי.

מכירה בחסר בארה"ב 

ניתן לבצע מכירה בחסר (שורט) בבורסות בארה"ב בצורה נוחה ומהירה יותר, הן מהבחינה הטכנית של ביצוע פעולת המכירה, והן מבחינת זמינות והיקף הניירות שניתן לבצע בהם שורט (Shortable). ביצוע עסקאות בחסר ניתן לבצע רק דרך מערכת המסחר ViewTrade.
לשם פתיחת פוזיציית שורט על נייר ערך אמריקאי, אין צורך בחתימה על מסמך כלשהו. כל שצריך לעשות הוא להזין הוראת מכירה מסוג Sell Short. לעומת זאת, כדי לסגור את הפוזיציה, יש לקנות את נייר הערך בחזרה, באמצעות הזנת פעולת קניה מסוג Buy To Cover. לפני ביצוע מכירה בשורט בפעם הראשונה בחשבון, יש ליצור קשר עם חדר המסחר.
שורט בארה"ב ניתן לבצע על מניות או ETFs, שהברוקר מוכן להשאיל. כלומר, אם קיימת "סחורה" להשאלה עבור הברוקר, הנייר יהיה Shortable. במידה ולא, לא ניתן יהיה למכור בשורט את הנייר המבוקש. חשוב להדגיש כי זמינות השורט משתנה בין יום מסחר אחד לאחר. כך, יתכן שנייר לא יהיה Shortable ביום אחד, ולמחרת כן ניתן יהיה למכור אותו בשורט. בדף הציטוט המפורט של כל מניה במערכת המסחר ניתן לראות האם נייר הערך זמין לעסקאות שורט.
עבור כל תקופת ההשאלה (הזמן בו המשקיע מחזיק בפוזיציית השורט), נגבית על ידי הברוקר המשאיל ריבית השאלה. הריבית הינה שנתית, מחושבת ברמה היומית ונגבית באופן חודשי.

מהו היקף הבטחונות?

פוזיציית שורט בניירות ערך זרים דורשת בטוחה של 150% מגובה הפוזיציה לאורך כל חיי הפוזיציה. לדוגמא, לפוזיציית שורט בשווי 100 דולר יש צורך בבטוחה של 150 דולר. הבטוחה היא סכום דולר "מוקפא" שלא ניתן להשתמש בו לביצוע עסקאות.

מהם הסיכונים?

ראשית, מחירו של נייר הערך המוחזק בשורט עשוי לעלות. סגירת הפוזיציה מתבצעת בקניית נייר הערך בחזרה, ולכן ככל שהמחיר עולה, על המשקיע יהיה לשלם יותר כדי  לסגור הפוזיציה.
שנית, קיים סיכון לפיו המשאיל (הברוקר) ידרוש Buy in, משמע סגירה "בכוח" של הפוזיציה. זה יקרה במידה והמשאיל ירצה לקבל את הסחורה שהשאיל בחזרה. כאשר יש אירוע Buy in, הלקוח יהיה חייב לקנות את נייר הערך בחזרה, ללא כל קשר למחיר הנייר בשוק.
שלישית, המשאיל אחראי לתשלום עבור ארועים שונים בנייר הערך של חברה, כגון חלוקת דיבידנד. במקרה זה יהיה על המשאיל (המשקיע) לשלם את גובה הדיבידנד לפי כמות הערך הנקוב של נייר הערך שהוא מחזיק (כמות המניות/יחידות בשורט).

שתפו עם חברים :