כיצד-לקבל-החלטות-טובות-יותר

(נכתב ביוני 2015)

שמחים להביא בפניכם שוב, בפרסום ראשון ובלעדי, טור נוסף מספרו החדש של פרופ' דן אריאלי, "שלך באי-רציונליות: אמונות תפלות, גרביים אבודים, חשבונות משותפים ועניינים גורליים אחרים". הספר המהנה ומעורר המחשבה מבוסס על טור עצות שפרסם פרופ' אריאלי בישראל ובארצות הברית. הוא צפוי לצאת לאור בעברית בקרוב, וכל הכנסותיו יועברו למימון מחקרים במדעי החברה.

דן היקר,
מהי הדרך הטובה ביותר להחדיר מעט רציונליות לתהליך קבלת ההחלטות שלנו?
ג'ו

דן עונה: אני לא בטוח לגבי הדרך הטובה ביותר, אבל יש גישה אחת שבה אני משתמש מדי פעם ואולי היא תתאים גם לך. כשאנחנו צריכים לקבל החלטה, אנחנו לרוב רואים את העולם מנקודת מבט אנוכית. אנחנו לכודים בנקודת המבט שלנו, במניעים האישיים שלנו וברגשות שאנחנו מרגישים באותו רגע. דרך אחת שבה נוכל להתגבר על הפרספקטיבה הזאת ולהשקיף על המצב בצורה רגועה, רציונלית ואובייקטיבית יותר היא לחשוב איזו עצה היינו נותנים לחבר אילו הוא היה במקומנו. לדוגמה, באחד הניסויים שלנו ביקשנו מהמשתתפים לדמיין שהם מטופלים על ידי רופא מסוים במשך עשר שנים, ושעכשיו הרופא הזה ממליץ להם לעבור טיפול יקר מאוד. שאלנו אותם אם במקרה הזה הם יהיו מעוניינים לשמוע חוות דעת רפואית נוספת. כמעט כולם ענו בשלילה. ביקשנו מקבוצה אחרת של משתתפים לדמיין שחבר שלהם נמצא בבעיה דומה, ושאלנו אותם אם הם ימליצו לחבר לשמוע דעה נוספת. עכשיו, כשהיו בעמדה של יועץ, רוב המשתתפים אמרו כן.

התוצאות מצביעות על כך שכאשר יש לנו מחויבות ארוכת טווח לרופא מסוים, קשה לנו להתעלם ממערכת היחסים שנוצרה בינינו ומרגשות הנאמנות שלנו כלפיו. אבל, כשאנחנו נותנים עצה לאחרים, אנחנו מסוגלים להתנתק מהרגשות שלנו במידה מסוימת, להסתכל על התמונה הגדולה ולהמליץ על אופן פעולה טוב יותר - למשל, לשמוע דעה נוספת.
"גישת היועץ" היא אולי לא הדרך הכי טובה להחדיר רציונליות לתהליך קבלת ההחלטות שלנו (היא בוודאי אינה הדרך היחידה), אבל לדעתי היא יעילה, בייחוד כשאנחנו מדמיינים מה היינו ממליצים לאדם קרוב ויקר.
נ"ב עכשיו אני תוהה למי אני בעצם מייעץ בעמודים האלה...

שתפו עם חברים :