אלה-חרטה

אלה אלקלעי, יו"ר IBI ניהול תיקי השקעות
(נכתב באוקטובר 2014)

יום כיפור נחשב לזמן סליחות - לעצמנו ולזולתנו. זה זמן טוב גם למחוק חרטות ולהרהר בדברים שאולי יאפשרו לנו להיות מאושרים יותר בזמן הווה. אם ניקח את יום כיפור לכיוון הפיננסי, אז רוב החרטות שאנו סוחבים איתנו ביחס להשקעות הן לחלוטין חסרות ערך. למשל, למה לא קניתי את המניה הזו? איך לא מימשתי קצת, לפחות את הרווח, בקרן הנאמנות ההיא?

כן, קשה להימנע, אבל הערך הגלום באמירות האלו מוגבל ביותר בכל הקשור להפקת לקחים בונים לעתיד. תחשבו, לדוגמא, על אחד האירועים הדרמטיים שאירעו לאחרונה בשוק ההון, "אירוע אנדרומדה".

בתחילת ספטמבר הודיעה חברת היפריון האמריקאית כי היא מבטלת את העסקה לרכישת חברת הביוטכנולוגיה הישראלית, אנדרומדה, מידיה של חברת כלל ביוטכנולוגיה. בתגובה, מניית כלל ביוטכנולוגיה צנחה בכ- 50% ביומיים.

מי מצטער יותר - זה שקנה או זה שלא מכר?

מי הצטער יותר על הנפילה במניה? יוסי, שקנה את המניה שבוע לפני כן, או דני, שקנה אותה שנה לפני כן. המחקר מלמד אותנו שבטווח הקצר, רובנו מתחרטים יותר על דברים שעשינו מאשר על דברים שלא עשינו. בדוגמא שלנו, דני, שקנה את המניה לפני שנה, בוודאי יצטער על שהוא לא מכר את המניה שבוע קודם. אבל יוסי, שקנה את המניה לפני שבוע, יצטער מאוד על פעולת הקניה האקטיבית שהוא עשה, הרבה יותר מרעהו שרק לא מכר.

שניהם לא יכלו לדעת. שניהם קיבלו (יש לקוות) החלטה עניינית ברכיב הסיכון של תיק ההשקעות שלהם. גם דני וגם יוסי לקחו את הסיכון כדי ליהנות מהסיכוי להרוויח יפה על ההשקעה. שניהם הפסידו באותו השיעור על השקעתם, ובכל זאת אחד מהם יתייסר הרבה יותר. מה שגרוע מכך זה שאם הם כמו רוב האנשים, אף אחד מהם לא יפיק לקח בעל ערך מהאירוע.

מהצד השני, מאוד קל בשוק ההון להרגיש חרטה על מניה שחשבנו שהיא מעניינת ויש לה פוטנציאל לעלות באופן דרמטי, אך בסוף לא השקענו בה. אנו נייסר את עצמנו תקופה ממושכת איך לא השקענו בה. הרי "הכתובת היתה על הקיר". אבל, מה עם הכשלונות? אותם אנו נוטים להדחיק. למשל, מדחיקים את אגרת החוב שהיינו בטוחים בה ולכן השקענו בה, אך בסופו של דבר היא הסבה לנו הפסד כבד. על אף ששתי ההטיות האלו פועלות עלינו בעוצמה, שתיהן לא נכונות ולא פרודוקטיביות בדיוק באותה מידה.

אל תשאל/י למה לא קניתי. שאל/י איך לא אחזור על טעויות

בטווח הארוך, החוקרים פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי מצאו שאנו מתייסרים הרבה יותר דווקא על מה שלא עשינו - המקצוע שבחרנו לא ללמוד, הדייט שלא יצאנו אליו, הבית שלא קנינו, שלא לדבר על ההתייסרות על כך שלא הפרשנו קצת יותר לפנסיה כשהיינו צעירים יותר.

אז, יום כיפור הוא הזדמנות מצויינת לסלוח לעצמנו ולמחוק חרטות שאין בהן ערך מוסף. אבל אם כבר עושים חשבון נפש, אז זו הזדמנות מצויינת לפתוח דף חדש ולנסות ללמוד איך לא לחזור על טעויות שעשינו בעבר ואין שום סיבה לשגות בהן שוב. אם, למשל, חלק גדול מחסכונותינו היו מושקעים במניית כלל ביוטכנולוגיה ולא רק אחוז קטן מתוך החלק שהחלטנו להקצות להשקעה בנכסי סיכון, אז יש לנו היום רק את מחצית הסכום שהיה בחשבון לפני חודש וגם למדנו לקח חשוב.

אם עד היום לא הפרשת לפנסיה או לקרן השתלמות את המקסימום שהחוק מעודד, אז יום כיפור הוא הזדמנות נפלאה לתיקון. אם כל השקעותיכם נמצאות בפקדונות או באגרות חוב של ממשלת ישראל ואתם שואלים עצמכם האם זה מיטיב עמכם, אז יום כיפור הוא הזדמנות נפלאה בשבילכם.

ועוד על חרטה, בספרו של יעקב בורק, "מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות".

שתפו עם חברים :