%d7%9e%d7%a6%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%94

רגע לאחר ראש השנה וחצי רגע לפני הבחירות בארה"ב, ישבנו לשיחה עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI.

הנושא: מצב האומה, ישראל.

הדרך: חמש נקודות מפתח להבנת הכלכלה הישראלית בעת הנוכחית וכל מה שקורה לנו בחיים עצמם, בנדל"ן, בקניות בסופרמרקט, בחנויות אונליין בחו"ל ובבורסה.

נדל"ן: סביר לצפות לירידת מחירים כבר בשנה הקרובה

שוק הנדל"ן למגורים בישראל מאופיין בבועת מחירים, אך עם זאת, נראה כי בתקופה האחרונה נבנתה מסה קריטית לבלימת עליות המחירים.  בין הגורמים לכך: עלייה משמעותית בהיצע הדירות, עלייה בריבית למשכנתאות ומס רכוש על מחזיקי דירה שלישית, כמובן בהנחה שימומש. החשיבות של מס זה אינה טמונה דווקא בגביית המס עצמו אלא בהרחקת משקיעים פוטנציאליים, כלומר, בהקטנת הביקוש מצד משקיעים, אחד הגורמים העיקריים לעליות המחרים בשנים האחרונות.

אם לא תחול נסיגה במאמצי האוצר לצינון הביקוש ולהגדלת ההיצע, סביר לצפות לירידת מחירים כבר בשנה הקרובה. מעבר לזאת, צריך לזכור כי שוק הנדל"ן המקומי נהנה עד כה מתנאים אופטימליים, כך ששינוי לרעה באחד הגורמים, למשל, עלייה באבטלה, שנמצאת כיום בשפל, צפוי להאיץ במידה ניכרת את ירידות המחירים.

הבחירות בארה"ב: יהיה מעניין

נתחיל בתקופת הביניים, ב"תפר" שבין יציאתו של אובמה מהבית הלבן לכניסתו/ה לתפקיד של טראמפ או קלינטון. בישראל קיים חשש מכך שבתקופת הביניים, בין נובמבר לינואר, ארה"ב - עדיין בראשות אובמה - תנסה לנקוט בשורת צעדים בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני שלא לטובת ישראל.

איך? למשל, לאפשר למועצת הביטחון של האו"ם לגנות את הבנייה בהתנחלויות או לתת חסות להחלטה כזאת. זה גם יכול להיות חתירה מצידה של ארה"ב להכרה רשמית במדינה פלסטינית במועצת הביטחון באו"ם.

ומה לאחר כניסתו/ה של טראמפ או קלינטון לבית הלבן?

הילארי קלינטון כנראה תהיה המשך של אובמה במדיניות ביחס לישראל. אם, למשל, יתקיים באו"ם אחד מהתרחישים שדיברנו עליהם, אז ההנחה היא שקלינטון תמשיך את הקו ולא תתנגד לו. אצל טראמפ, לעומת זאת, לא ברור עד כמה המזרח התיכון בכלל מעניין אותו. רמת העניין שלו והרגישות שלו למזרח התיכון נמוכות והוא ממוקד יותר במדיניות פנים בארה"ב.

מבחינת השווקים הפיננסיים, בחירה של קלינטון די מגולמת במחירי השווקים כרגע. בעברית: רמות המחירים הנוכחיות בבורסות משקפות את זכייתה בבחירות, כך שזכייה כזו לא צפויה להוביל לשינוי מהותי במחירי הנכסים בשווקים הפיננסיים. בקשר לריבית בארה"ב, זכייתה של קלינטון תחזק את ההסתברות להעלאתה במהלך דצמבר.

לעומת זאת, אם טראמפ יבחר לנשיאות, התגובה הראשונית צפויה להיות שלילית מכיוון שקיים חוסר בהירות לגבי המדיניות שהוא יכתיב בשלל נושאים, ביניהם סחר, מדיניות פיסקלית והצהרתו שלא יחדש את כהונתה של ילן. השווקים הפיננסיים לא יאהבו את זה, לפחות לא בשלבים הראשונים.

בבורסה בתל אביב, מניות הפארמה סבלו מירידות חדות בחודשים האחרונים בשל הסיכויים לבחירתה של קלינטון. סטיבן טפר, אנליסט הפארמה של IBI, מסביר כי קלינטון הכריזה פעם ועוד פעם על כך שהיא רוצה להילחם במחירי התרופות הגבוהים בארה"ב, והזכייה שלה כבר מגולמת במחירי מניות הפארמה. בכל מקרה, חברות התרופות הנסחרות בבורסה התל אביב מייצרות בעיקר תרופות גנריות זולות (גנרי="חיקוי" חוקי לגמרי של תרופות המקור, לאחר פקיעת הפטנט שלהן) ולכן חברות אלה מהוות את הפתרון לבעיית מחירי התרופות ולא את הבעיה עצמה.

כך או כך, אפשר להניח שהבורסה הישראלית תתנהג בהתאם למה שקורה בעולם ובכל מקרה, נראה כי הלחץ על מניות הפארמה נמצא בסיומו. זו בשורה חיובית מכיוון שמניות הפארמה מהוות כ-30% ממשקל המניות הכולל במדד ת"א 100.

ריבית: עוד מאותו הדבר

בארה"ב קיימת סבירות גבוהה שהריבית תעלה בדצמבר, אבל שינוי בריבית בישראל אינו עומד על הפרק. למה? כי סביבת האינפלציה אפסית-שלילית ועוצמת השקל, על רקע החולשה בסחר העולמי והמדיניות המרחיבה מאוד של הבנק המרכזי באירופה, תומכים בהותרת הריבית בישראל ללא שינוי בעתיד הנראה לעין.

יוקר המחייה: דברים טובים קורים

הדבר הכי חשוב, וממשיכים לראות את זה בנתוני האינפלציה, זה שינוי התודעה של הצרכן הישראלי החל מהמחאה החברתית לפני כחמש שנים. אין מה להשוות בין הצרכן הישראלי של לפני המחאה לזה של אחריה.

בנוסף, בסוף השנה אמורה להיכנס לתוקפה "רפורמת הקורנפלקס", שאמורה להוזיל חלק ממוצרי המזון המיובאים, לאור הפחתת הרגולציה.

גורם משפיע נוסף, לחיוב, הוא המעבר הדרמטי לסחורות מיובאות (כמה אתם קונים באתרים בחו"ל היום לעומת לפני חמש שנים...?). היכולת ליבא באופן אישי תמשיך ללכת קדימה ותוביל לירידת מחירים נוספת, גם במוצרים לבית, ביגוד ברשתות ידועות ומוצרי חשמל קטנים.

גם השקל העוצמתי מחזק את מגמת העלייה ביבוא האישי של מוצרי צריכה ומבליט גם את הפער שבין מחירי הנופש הגבוהים בארץ לעומת מחירי הנופש בחו"ל.

ולמרות כל זאת, חשוב לציין שהדרך עדיין ארוכה ויקח עוד זמן עד שרמת המחירים בארץ תשתווה לזו שבמדינות מפותחות. למרות התחושה לפעמים שנעשו דברים ושכולנו מפנימים יותר את מושג יוקר המחיה, ההישגים בפועל עדיין מתונים למדי בענפים רבים: מזון, כלי רכב וחלקי חילוף, נופש בארץ ועוד.

עוד דברים טובים: צמיחה, אבטלה נמוכה ועוד קצת ירידה ביוקר המחייה

בשנים האחרונות הצמיחה בישראל נשענת ברובה על גידול בצריכה פרטית, שנתמכת בירידה המתמשכת בשיעור האבטלה בישראל. בנוסף, הריבית הנמוכה הובילה לגידול ניכר באשראי הצרכני, שמהווה נדבך נוסף בגידול בצריכה הפרטית.

אבל, חייבים לסייג: למרות השפל בשיעור האבטלה, קצב הגידול בשכר מתון יחסית ומשקף את איכות המשרות שאינה גבוהה במיוחד.

ולסיום, כדאי לחזור לרגע נוסף לנושא יוקר המחיה. הרכבת של תהליך הירידה ביוקר המחירים בישראל יצאה באופן ברור מהתחנה. אולי משך ההגעה ליעד לא ברור אבל הכיוון ברור לגמרי.

שתפו עם חברים :