רפי-גוזלן

רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב- IBI
(נכתב באוגוסט 2014)

 

1. רפי, בוא ננסה להתחיל במקום חיובי. מבחינה כלכלית, על אילו נקודות אור אפשר לדבר (באופן יחסי) בהקשר של המלחמה?

אפשר לומר שהשווקים הפיננסיים היו הפעם חזקים יותר מכל המקרים האחרים בהם היינו במצבים דומים בעשור האחרון. אם פעם היו תגובות חריפות לכל פיגוע – בבורסה ובשוקי המט"ח, אז אפשר לראות שככל שעובר זמן, התגובות מתמתנות, גם של הבורסה וגם במסחר של השקל מול הדולר. כשבודקים את הגרפים לאורך תקופה ארוכה, רואים שלא ניתן אפילו לזהות בהם את השפעות הלחימה. מה שמשמעותי הרבה יותר הוא השינויים בכלכלה העולמית וגם משקיעים זרים בישראל רואים את זה. באופן כללי, נראה שהמשק כעת גמיש יותר ויודע להתמודד טוב יותר כי המלחמה היא אמנם אירוע חריג ברמה היומית, אבל היא פחות חריגה כשמסתכלים על העשור האחרון ואפילו על השנתיים האחרונות. אפשר להניח שאם השווקים הפיננסיים היו מעריכים שהלחימה תיקח אותנו להאטה משמעותית או מיתון, אז תגובתם היתה אחרת לגמרי.

 

2. מהם המקומות הפחות נוחים בהם המלחמה תפסה את המשק הישראלי?

אין ספק שהמלחמה תפסה אותנו בנקודה לא אופטימלית. המשק נכנס למלחמה כשהוא כבר בהאטה החל מהרבעון השני של השנה. הצמיחה חלשה יותר וקיימת האטה בקצב הצריכה הפרטית. זה בא לביטוי בסביבת אינפלציה נמוכה – 0.5% בשנה האחרונה. זה קורה בגלל מספר דברים: יש שחיקת שכר, שאינה קשורה כלל למצב הביטחוני, היא נמשכת כבר כעשור. עוד בתחום התעסוקה, נתונים לגבי מספר משרות שכירים לחודש אפריל הצביעו על האטה בתעסוקה. למעשה, בקצב הגידול במשרות השכיר נרשמה ירידת מדרגה לקצב שנתי של 1.5% וזאת לעומת 2% לאורך רוב 2013. בנוסף, תמהיל התעסוקה חזר לסורו, כך שעיקר המשרות החדשות נוצרות בשירות הציבורי, לעומת קפאון (ולאחרונה אף ירידה קלה) בתעסוקה בסקטור העסקי. בנוסף לכל אלה, העלאת מסים עקיפים יקרה עבורנו את הצריכה. ואז בא אירוע ביטחוני שמקשה עלינו עוד יותר.

 

3. איזה מגזר הוא הפגיע ביותר למצבי לחימה ומי נפגע פחות?

המגזר שנפגע פחות הוא "צריכה בסיסית". רשתות מזון, למשל.

מגזר התיירות הוא, ללא ספק, הפגיע ביותר וזמן ההתאוששות שלו הוא ארוך, יחסית. סקר "מגמות בעסקים" דווקא הצביע על אופטימיות גוברת בקרב ענף המלונאות בתקופה שקדמה להחרפה במצב הבטחוני. זה ברור שכל מי שרואה את ישראל מבחוץ, בוודאי שלא יגיע למקום הנמצא תחת מתקפת טילים. אבל הצד החיובי הוא שדברים חוזרים בסופו של דבר למסלולם, כי בסך הכל, כנראה שלתיירים יש עדיין מה לחפש בישראל. ניסיון השנים האחרונות מראה כי הפגיעה נמשכת כשני רבעונים ואחריה מגיעה התאוששות הדרגתית בחזרה לרמת התיירות הנכנסת ערב ההחרפה. מלחמת לבנון השנייה, למשל, גררה בעקבותיה ירידה של כ- 35% ביצוא שירותי תיירות. ההחרפה במצב הבטחוני בסוף 2008 גררה ירידה של כ- 25% במהלך המחצית הראשונה של 2008 אך חלק לא מבוטל מיוחס גם למיתון העולמי ששרר באותה תקופה. סיבוב הלחימה האחרון, בנובמבר 2012, היה קצר יחסית (שמונה ימים) והוביל לירידה מתונה יותר של כ-5% ביצוא שירותי התיירות.

 

רפי גוזלן_תרשים

 

4. איזו השפעה תהיה למלחמה ברבעונים הקרובים?

ראשית, נראה כי ההשפעה על המשק תהיה ארוכה יותר כי הפעם הלחימה היתה ארוכה יותר. באופן כללי, קיימת פגיעה מסוימת ברבעון בו מתרחשת ההחרפה הביטחונית ולאחר מכן יש חזרה לתוואי הצמיחה, בדרך כלל עם פיצוי (כלפי מעלה) ברבעון העוקב. אפשר לראות זאת בטבלה המצורפת.

השפעות אירועים ביטחוניים על התמ"ג והביקושים בשנים האחרונות

רפי גוזלן_תרשים 2

אפשר להעריך שתהיה ירידה בהכנסה ממסים בגלל ההאטה הכלכלית ועליה חד פעמית בהוצאות הבטחוניות. השאלה העולה תמיד היא האם יש צורך בהגדלת תקציב הבטחון, או שהוא כבר כולל בתוכו היערכות למצבים כגון אלה. השאלה הזו מחדדת את חוסר השקיפות של תקציב הבטחון כלפי הציבור. אנו לא יודעים מה הוא כולל ומה לא. הפיצוי לתקציב הבטחון לא אמור להיות על חשבון תקציבים אחרים – חינוך, בריאות וכו', אך נסיון העבר עם מערכת הבטחון אינו חיובי – הריטואל הבעייתי הוא שהיא לרוב משיגה תוספות משמעותיות בעקבות אירועים כגון אלה.

5. נראה שהמגזר המדובר ביותר במלחמה הזו הוא עסקים קטנים-בינוניים. מהי הדרך לחזק אותו באופן שוטף ולא רק בעת מלחמה?

לעסקים קטנים צריך לסייע להם באופן שוטף, באופן רציף, ולא רק כשקשה. הכוונה היא יותר ברמה של רפורמות. לא מדברים על זה בימים שהתותחים רועמים, אבל בסופו של דבר, אם יאפשרו לעסקים לפעול בסביבה עסקית תחרותית יותר וללא מגבלות וחסמים, אז תהיה להם יכולת טובה יותר להתמודד עם זעזועים בטחוניים או אחרים. חלק מזה הוא לא להעלות כל פעם מחדש את העלויות והמסים העקיפים כ"תוצר לוואי" של חורים בתקציב. בעצם, עסקים קטנים נמצאים רק עם הראש מעל המים בתקופות טובות, אז ברור שתקופות קשות מורידות את חלקם מתחת למים.

שתפו עם חברים :