מקרו-שנה-חדשה-תוכן

שיחה עם רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב- IBI, רגע לפני השנה העברית החדשה. 

(נכתב בספטמבר 2015)

חמשת הגורמים הכלכליים שישפיעו עלינו בתשע"ו

 

1. שוקי המניות

שוקי המניות והאג"ח עלו במשך שנים ארוכות והשיאו תשואות פנומנליות. מהי נקודת המבט הנוכחית על השווקים?

השווקים מתחילים להפנים שהצמיחה העולמית חלשה יותר מכפי שנראה היה קודם לכן, והגורם העיקרי לכך הוא סין והנגזרות שלה, כלומר, מדינות דרום מזרח אסיה ויצואניות הסחורות. סימן השאלה הגדול הוא סביב יכולת ההתמודדות של הממשל הסיני עם ההתדרדרות במשק המקומי.

בניגוד לעבר, הצעדים שבהם נקט הממשל לאחרונה גרמו לחששות לגבי יכולתו להתמודד עם ההרעה. הממשל החל לנקוט בצעדים מהירים בתדירות גבוהה וזה יצר תחושה של חוסר שליטה במצב. בסופו של דבר, סביר להניח שינקטו מספיק צעדים להתמודדות עם ההרעה, אבל כנראה שידרש לכך לא מעט זמן, מה שעלול להפעיל לחץ נוסף על שוקי המניות בתקופה הקרובה.

בשורה התחתונה: התחושה היא מעורבת: מצד אחד, צפוי להימשך הלחץ על השווקים, אבל, במבט לטווח רחוק יותר, אנו מעריכים כי לממשל הסיני יש את הכלים והיכולת להתמודד עם המתרחש.

2. נדל"ן בישראל

שוק הנדל"ן מוסיף להעסיק את מי שאין לו דירה וגם את מי שיש לו. פעילים בתחום (קבלנים, חברות בנייה וכו') מזהירים מפני המשך עליות וקוראים לציבור לקנות עכשיו. מאידך, גורמים ממשלתיים חוזרים על כך שהם נחושים לפעול להורדת מחירים. למי להקשיב?

סביבת הריבית צפויה להמשיך לתת לשוק הנדל"ן את אותה הרוח הגבית של השנים האחרונות. האיום העיקרי על שוק הנדל"ן נותר האטה בצמיחה, שגולשת להרעה בשוק העבודה. הסבירות להתפתחות כזו בשנה הקרובה נותרת נמוכה.

חשוב לציין שאין בעיית היצע דירות בטווח של השנה-שנתיים הקרובות. על אף הביקוש הגבוה בשנים האחרונות, מספר הדירות החדשות הלא מכורות ממשיך לנוע סביב רמת שיא של השנים האחרונות.

בחודשים האחרונים הואצה פעילות המשקיעים בגלל שינויים במס רכישה, כך שסביר לצפות לירידה במספר העסקאות בחודשים הקרובים.

בשורה התחתונה: כל עוד הריבית נשארת נמוכה, אפשר לצפות להמשך עלייה במחירים, אבל בקצב מתון יותר. בראייה רחבה, כדאי לזכור שהמחירים בשוק גבוהים מאוד ורחוקים בשיעור ניכר משיווי משקל כלכלי.

3. בנק ישראל והריבית

אנחנו נמצאים כשבוע לאחר החלטת ריבית של בנק ישראל, שהשאיר אותה על כנה בחודש ספטמבר. למה אפשר לצפות בשנה הקרובה?

בנק ישראל הפנים שהתרחיש אליו כיוון לאחרונה אינו רלוונטי. הציפייה לשיפור בצמיחה ובקצב האינפלציה, שיובילו להעלאת ריבית, אינה רלוונטית לנוכח ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית, המלווה גם בצניחה במחירי הסחורות. לנוכח רמת הריבית הנמוכה בישראל, 0.1%, ברור שכלי זה כבר מוצה כמעט במלואו, כך שהריבית צפויה להישאר ברמה נמוכה למשך זמן רב. במידה ותהיה החרפה נוספת בשווקים הפיננסיים, אנו מעריכים כי היא תרד אף לסביבה שלילית.

4. הקניות שלנו בסופרמקט

סוף סוף, הרשתות השונות מתחרות על הכיס שלנו ואפשר לראות ירידה הדרגתית במחירים. מה צפוי בהמשך?

לאורך העשור האחרון, השינויים במחירי הסחורות באו לביטוי בצורה א-סימטרית במחירי המזון, כלומר, עלייה במחירי הסחורות גולגלה אל הצרכנים ואילו ירידה לא הגיעה אליהם. אבל, דברים השתנו - השינוי בתודעה הצרכנית הגביל מאוד את יכולתן של הרשתות להעלות מחירים ושחק את רווחיותן. גם השינויים הרגולטוריים בענף, בעיקר פתיחה של יבוא מקביל והחדרת מותגים פרטיים, צפויים להוביל לשינוי משמעותי בענף המזון. הירידה במחירי הסחורות תקל מאוד על תהליך זה, כי היא מאפשרת הוזלת מחירים תוך שיפור ברווחיות הרשתות.

בשורה התחתונה: השינויים בענף המזון, לצד ירידה במחירי הסחורות יבואו לידי ביטוי במגמה של ירידת מחירים. זה לא מוגבל רק לתחום המזון, אלא צפוי להגיע גם למוצרים נוספים שהרגולציה מאפשרת יבוא מקביל שלהם.

 

5. צמיחה כלכלית

הצמיחה הכלכלית של ישראל מאטה - 0.3% בלבד ברבעון השני, אפילו פחות מיוון ורק יותר מיפן שהולכת לאחור ומצרפת שתקועה על אפס. מדוע?

קצב צמיחה זה אינו מייצג מכיוון שברבעון השני התמתן קצב הגידול של הצריכה הפרטית, לאחר ארבעה רבעונים בהם היא צמחה בקצב של 6%-7%, זאת לצד ירידה חריגה ביצוא, שחלקה בעל אופי חד-פעמי. סביר לצפות לקצב צמיחה גבוה יותר ברבעון השלישי.

ובכל זאת, חייבים להבין שצמיחת המשק מוגבלת בגלל מספר גורמים: הסביבה העולמית חלשה, השקל חזק ומקשה על היצוא וההשקעות הזרות במשק מתמקדות בעיקר בתחום הידע ולא בתעשייה או במפעלים, בגלל המצב הגיאו-פוליטי באזורנו.

ולסיום, איפה מקבלת הכלכלה הישראלית ציון לשבח?

שבע שנים מאז פרוץ המשבר הפיננסי הגדול של 2008, ניתן להסתכל לאחור ולציין לחיוב את עוצמת הכלכלה הישראלית, שבאה לידי ביטוי בשיעור תעסוקה גבוה ובעוצמת השקל. הצמיחה במשק, שהיא גבוהה ביחס למדינות מפותחות בעולם, הושגה על אף האטה של קטר הרפורמות המקומיות, קפאון במישור המדיני ופיגור בהשקעה בתשתיות. ללא התקדמות בנושאים אלו קשה לצפות לצמיחה גבוהה יותר בשנים הקרובות, אך במידה ותהיה התקדמות, גם בהגדלת התחרותיות במשק, בשיפור כושר התחרות של חברות ישראליות בעולם, ויהיה גידול בהכנסות המדינה מגז, אז צמיחת המשק הישראלי תוכל לעלות מדרגה.

שתפו עם חברים :