פרנק-שוייצרי

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות
(נכתב בפברואר 2015)


בכל חודש קורים דברים רבים בשוקי ההון הבינלאומיים: הריבית עולה או יורדת במדינות שונות, בורסות נופלות או מזנקות...אבל, הארוע של חודש ינואר בשווקים שייך ללא ספק לבנק המרכזי בשוויץ, ששיחרר את הפרנק השוויצי מה"קיבוע" שלו ליורו. מה שקרה בימים שלאחר מכן היה לא פחות ממהומה: חברות פורקס (מסחר במטבעות) קרסו, בורסות נפלו, אזרחים שוויצרים עמדו בתור כדי להחליף כסף, ובעלי משכנתאות רומנים עם חוב נקוב בפרנקים גילו שההחזר שלהם זינק בלילה אחד.

אז מה זה בכלל קיבוע של מטבע ולמה מה שקרה בשוויץ צריך לעניין אותנו, כאן בישראל?

ב-2011 החליטה שוויץ ששער המטבע שלה יקובע לשער היורו, כך שיורו אחד יהיה שווה ל- 1.2 פרנק.זה היה בשיא משבר החובות באירופה, כאשר בשוויץ המצב הכלכלי היה טוב יותר, ולכן כולם רצו להחזיק בפרנק השוויצרי ולא ביורו. שוויץ רצתה להגן בדרך זו על הכלכלה שלה, הנשענת בחלק גדול על ייצוא לגוש היורו. קיבוע המטבע תמך ביצואנים כי הם קיבלו יותר פרנקים עבור הסחורות שהם מכרו ברחבי אירופה ביורו.
באמצע ינואר האחרון החליטה שוויץ לנטוש את המדיניות הזו, ולהסיר את הקיבוע. הבנק המרכזי בשוויץ מצא כי שיטה זו לא יעילה וגורמת יותר נזק מתועלת. אף אחד לא צפה מהלך כזה וביום ההכרזה זינק שער הפרנק וגרר את כל העולם לסחרור. בנקודה מסוימת של היום נרשם זינוק של 25% ! - ממש רעידת אדמה בין מטבעית.

 קיבוע שקל לדולר, מישהו?

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי ב- IBI גמל והשתלמות, סבור שלאורך זמן - אף מדינה לא יכולה לווסת את שוק המט"ח. זה נכון אפילו בעידן הנוכחי, בו בנקים מרכזיים של מדינות מאוד מעורבים בכלכלות שלהן.
גם בהקשר של בנק ישראל דובר בעבר על קיבוע שער רצפה לשקל מול הדולר. זה היה לא כל כך מזמן, כשהשקל היה חזק מאוד מול הדולר (זוכרים 3.4 שקלים לדולר?). ג'רי מוסיף כי "זה
נחמד להתגלח על הנסיון השוויצרי, ובמילים לא עדינות, אפשר להגיד שהשוק היה קורע לבנק ישראל את הצורה, אם היה קובע שער רצפה לדולר-שקל. גם היציאה ממדיניות של קביעת שער רצפה היר רק ב- 'boom', כפי שקרה בשוויץ, עם התחזקות מאסיבית של המטבע ביום בהיר אחד. את הכלכלה השוויצרית המהלך הזה לא ריסק, אבל..."

שתפו עם חברים :