המודל-הצ'יליאני

המודל הצ'יליאני מבטא תפיסת עולם לפיה החוסך הפנסיוני אינו מתמצא בניהול הסיכונים הנדרשים לקבלת תשואה אפשרית בתיק ההשקעות שלו או בחיסכון הפנסיוני. המודל מבטא גם את הרעיון ששינויים במאפייני החוסך, כמו עליה בגיל, למשל, דורשים את התאמת החיסכון הפנסיוני לרמת סיכון נמוכה יותר, כדי לצמצם פגיעה אפשרית בחסכונות שנצברו לאורך שנים בעת ירידות בשווקים הפיננסיים.
ההנחה היא שהחוסך הממוצע לא ישכיל לבצע שינויים אלו בעצמו, כך שנדרשת התערבות חיצונית במערכת הפנסיונית.

על פי הנחה זו המודל קובע כי בגיל צעיר עדיף להשקיע בנכסים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, בגלל הסיכוי לקבל תשואה חיובית בטווח הארוך, בעוד שבגיל מבוגר וככל שהחוסך מתקרב לגיל הפנסיה, מסלולי ההשקעה העדיפים יהיו סולידיים יותר ובעלי רמת סיכון נמוכה, כדי לצמצם את מידת הפגיעה במקרים של טלטלות בשווקים הפיננסיים.

כיום, מרבית הכספים במוצרי החיסכון הפנסיוני מנוהלים על-ידי הגופים המוסדיים במסלולים "כלליים". זה מביא לכך שחלק ניכר מהעמיתים חשופים לסיכוני השקעה במוצר החיסכון הפנסיוני שבו הם חוסכים, סיכונים שאינם עולים בקנה אחד עם רמת הסיכון המתאימה להם וללא התחשבות במאפייניו של כל חוסך וחוסך, לרבות בגילו.

לפיכך, אגף שוק ההון במשרד האוצר יזם מהלך לפיו הגופים המוסדיים יקימו מסלולי חיסכון תלויי גיל, שיהוו את ברירת המחדל לכל חוסך. ככלל, המעבר בין המסלולים תלויי-הגיל יבוצע באופן אוטומטי עם הגעת החוסך לקבוצת הגיל בה נדרש לעבור למסלול השקעה סולידי יותר. יחד עם זאת, יכולים חוסכים, המודעים לסיכון, לבחור את מסלולי ההשקעה שלהם ולהגדיל את רמת הסיכון, כמו גם את הסיכוי לתשואה גבוהה יותר.

למידע על המודל הצ'יליאני באי.בי.אי. גמל, לחץ/י כאן.

שתפו עם חברים :