האם-ישראל-צועדת-למיתון

שיחה עם רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב- IBI
(נכתב בנובמבר 2014)

רפי, האם אנחנו במיתון?

אני לא קורא למצב הנוכחי "מיתון", אבל אם בודקים את התוצר לנפש בישראל (תמ"ג/מספר התושבים בישראל), אז כן, אנו קרובים למיתון כי קצב גידול האוכלוסיה בישראל עומד על כ-2% בשנה וקצב הצמיחה ב-2014 עומד על 2%-2.25% כך שבפועל כמעט ואין צמיחה. לדעתי, שנת 2015 צפויה להיות דומה מבחינת קצב הצמיחה מכיוון שהכלכלה העולמית לא צפויה לרשום ביצועים משופרים ובישראל, הממשלה אינה עושה די כדי לתמוך בכלכלה. הממשלה משאירה לבנק ישראל 'לעשות את העבודה', באמצעות כלי הריבית. אבל, השפעת הריבית הנמוכה היא בעיקר על מחירם של נכסים פיננסיים ופחות על הכלכלה. לכן, ללא רפורמות מאסיביות במשק או תמריצים כלכליים, הכלכלה תצמח בקצב דומה גם בשנה הבאה.

מחירי הנכסים הפיננסיים גבוהים וכך גם מחירם של נכסי נדל"ן. האם קיים סיכון לבועת נכסים?

כשאני בוחן את הסיכון המרכזי העומד מול שוק הדיור, אני מזהה שמדובר באבטלה. עלייה בשיעור האבטלה בישראל תגרור למצב שגם מחיריהם של נכסי נדל"ן לא ישארו ברמתם הנוכחית ואז קיימת סכנה אמיתית של מיתון חריף. זה לא התסריט המרכזי שאני רואה לנגד עיני בשנה הקרובה אך  זהו הסיכון המרכזי המאיים על המשק הישראלי בשנים הקרובות.

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב-0.3%. מה עוד אפשר ללמוד מנתון זה?

אם מנכים מהמדד את סעיף הדיור אז המדד ירד בספטמבר ב- 0.5%. זה משקף את כח הקניה החלש של הצרכן בישראל. קצב השינוי השנתי של המדד ללא דיור צנח עמוק לטריטוריה שלילית, לשיעור של  1.2%-. זהו הקצב הנמוך ביותר מאז המיתון החריף של תחילת העשור הקודם.

אנו ממשיכים להעריך כי מגמת הירידה באינפלציה משקפת בעיקר גורמים מבניים, ולא גורמים מחזוריים המאפיינים את הכלכלה. לכן, אנו מצפים שקצב האינפלציה יסתכם בכ- 0.5% בשנה הקרובה.

מהם אותם גורמים מבניים המשפיעים לרעה על המשק?

יוקר המחייה, כשברקע שחיקה ממושכת של השכר הריאלי; עליית מחירים שהתמקדה בשנים האחרונות בצריכה הבסיסית - דיור, מזון, אנרגיה; שימוש מוגבר במיסוי עקיף לסתימת חורים תקציביים, מה שפגע בצריכה הפרטית; אי שוויון גבוה מאוד והתגברות המודעות הצרכנית מאז פרוץ המחאה החברתית.

תמיכה נוספת להערכה שמדובר בעיקר בגורמים מבניים היא השפל בשיעור האבטלה עד לאחרונה. אפשר היה לצפות ששפל זה ילווה בשיעור צמיחה גבוה.

מה צריך לקרות כדי שכח הקניה שלנו, צרכנים ישראלים, ישתפר?

עלייה בשכר ו/או ירידה באינפלציה. אבל נראה כי עיקר ההתאמה תגיע מהמשך ירידה בסביבת האינפלציה כי בחינת תמהיל התעסוקה בשנה-שנתיים האחרונות מגלה גידול במספר המשרות בשירותים הציבוריים וקיפאון בסקטור העסקי, במקביל לקצב גידול מתון של השכר הנומינאלי.

סעיף המזון ירד במדד ספטמבר בשיעור חד של 1% - האם זו התחלה?

הפעם האחרונה שנרשמה ירידה בסדר גודל כזה בסעיף המזון היתה בחודש ספטמבר 2011, בעיצומה של המחאה החברתית. נראה שהירידה בסעיף זה משקפת עליית מדרגה ברמת התחרות בין רשתות שיווק המזון. יתכן  שירידה זו משקפת גם את הוזלת המחירים שביצעה שופרסל במסגרת שינוי האסטרטגיה של החברה.

קצב הירידה השנתי של סעיף זה במדד, כ- 3% בשנה האחרונה, הוא חסר תקדים במשק הישראלי. אבל, תהליך ההתאמה כלפי מטה של מחירי המזון עדיין רחוק מלהסתיים ו-"מחאת המילקי" היא רק סימפטום לכך שרמות המחירים עדיין רחוקות משיווי משקל.

מחירי המזון ירדו אם התחרותיות תגבר בין היצרנים, בשילוב פתיחה מירבית של ענף המזון ליבוא מתחרה. בכל אופן, במבט לשנה הקרובה, שילוב של ירידה חדה במחירי הסחורות החקלאיות עם לחץ מצד הרגולציה להגברת התחרות בשוק המזון, מהווים תמהיל שתומך בהמשך ירידה הדרגתית במחירי המזון בחודשים הקרובים.

האם בנק ישראל יוריד את הריבית, מתחת ל- 0.25% - רמתה כיום?

הריבית לחודש נובמבר נותרה ברמה של 0.25% אבל הטון שעלה מהודעת בנק ישראל מרמז לדעתי על כך שמדובר בהמתנה לפני נקיטת צעדים מרחיבים נוספים, ביניהם הורדת ריבית נוספת. נקודת האור העיקרית עבור בנק ישראל לעת עתה היא המשך היחלשות השקל אך האינפלציה צפויה להישאר בטריטוריה שלילית בשני הרבעונים הקרובים ולהיות מתחת לגבול התחתון לאורך השנה הקרובה, וזה צפוי להפעיל לחץ על בנק ישראל לפעול בכיוון של המשך הורדת ריבית. מעבר לכך, בנק ישראל יאלץ להמשיך ולפעול להחלשת השקל כדי לבלום את הירידה בסביבת האינפלציה.


מיתון גרף 1

מיתון גרף 2

שתפו עם חברים :