דיאטת-עיתונות-כלכלית

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות
(נכתב ביולי 2015)

נאסים ניקולס טאלב, אחד ההוגים הכלכליים החשובים של זמננו, מרבה לדבר על תקשורת. בספריו וגם בראיונות שהוא מעניק מעת לעת הוא תמיד מוצא את הדרך לשרבב את דעתו על אתרים ועיתונים כלכליים. "אני קורא עיתונים רק כדי להתעדכן ברכילות", אמר פעם, לפני שנים. מאז, הוא נגמל אפילו ממנהג זה. "לאחרונה סיימתי דיאטת אינטרנט ארוכה, זה נהדר. זה מנקה לי את המחשבה ומאפשר לרעיונות שלי להיות בהירים", אמר בראיון למוסף "כלכליסט" ב- 2010.

לפני שנמשיך, נגיד את זה באופן חד-משמעי: אנחנו ממש בעד קריאת עיתונים ובטח שבעד עיתונות כלכלית.

העיתונות הכלכלית בישראל מובילה בשנים האחרונות מאבקים שחלקם כבר משפיעים על הכיס של כולנו. כדי להדגיש, נצטט את רולף דובלי, סופר שוויצרי ("אמנות החשיבה הצלולה") שאמר: "עיתונות חוקרת חשובה לכל חברה. אנו זקוקים ליותר עיתונאים של ממש שיחפרו בקרביהם של סיפורים בעלי משמעות. אנו צריכים עיתונות שתפקח על החברה שלנו ותחשוף את האמת. אבל גילויים חשובים לא חייבים לבוא בצורת חדשות...מאמרים ארוכים במגזינים וספרים מעמיקים הם הצורה הטובה ביותר של עיתונות חוקרת".

אז כן, אנחנו בעד עיתונות כלכלית, רק חושבים שצריך לדעת לנקות ממנה רעשים כאלה ואחרים לפני שאנחנו מסתמכים עליה בקבלת החלטות בתחום החסכון וההשקעות.

לדוגמא: העיתונים הכלכליים נוהגים לפרסם מדי חודש את תשואות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. דירוגים אלה הפכו ל"חלון ראווה" של הגופים הפיננסיים, מתוך ידיעה כי קוראים רבים בודקים מה עשה הכסף שלהם באפיקי חסכון אלו.

אבל, התשואה החודשית של קופת גמל או קרן השתלמות היא בבחינת "רעש", שהרי מדובר בחסכון לטווח בינוני-ארוך (בקופת גמל זה אפילו ארוך מאוד), אז איזו משמעות יש לתשואה חודשית? זו שטות סטטיסטית.

עדיף מראש להתמקד בחלק אחר של הטבלאות, המספק מידע על תשואה בשלוש או חמש השנים האחרונות, או אפילו להגדיל ראש ולבדוק באתר גמלנט של משרד האוצר את התשואה למשך פרק זמן ארוך אף יותר.

למעשה, כאשר אנו בוחנים שינויים בשווקים על פני תקופה של שנה או חצי שנה, ה"רעשים" של תנודות השוק מתמתנים. כאשר אנו נשארים בפוקוס על תוצאות לטווח-ארוך, כך קל יותר לדבוק בעקרונות ההשקעה שקבענו ולהמנע מתגובות לארועים בטווח קצר שעשויים לפגוע בנו בטווח הארוך.

גם אם תפסיקו לבדוק תשואה חודשית של חסכון לטווח ארוך, אתם עדיין מופגזים יום-יום, (שעה-שעה למכורים) במה שקורה בשווקים. מדד נאסד"ק צנח בשבוע אחד ב-..., ת"א 100 קבע היום שיא חדש....//

למעשה, עבור סטטיסטיקאי מדובר ברעש לבן חסר משמעות, אבל לרוב האנשים קשה לראות את קרן הנאמנות שרכשו צונחת בכמה אחוזים בשבוע אחד.

זה נכון גם לכיוון השני, כשהמדדים קובעים שיאים וכסף חדש נכנס לשווקים במהירות.

זה לא סתם שאחת האמרות הידועות ביותר בשוק ההון היא שהזמן הטוב ביותר לקנות הוא כשדם זורם ברחובות, כלומר, כשהשווקים בשפל. אבל, כמה מאיתנו באמת חזקים מספיק בשביל לשחות נגד הזרם? זה קשה לפעמים גם למשקיעים מנוסים.

לסיכום, בניגוד אולי לכל פעילות אחרת שלכם, הדרך הטובה ביותר להתנהלות ארוכת-טווח בשוק ההון היא לכבות את הרעשים ולתת לשווקים לקחת אתכם/ן איתם.

הירידות בטווח הקצר נוטות להיות פעמים רבות הזדמנות קניה לטווח ארוך.

למעשה, מחקרים רבים על ביצועים של תיקי השקעות הוכיחו כי אלה המשיגים את התשואה הגבוהה ביותר הם אלה הממעטים לבצע פעולות קניה ומכירה בתיק ההשקעות שלהם. פעמים רבות מדובר בנשים, המשיגות לאורך זמן תשואה גבוהה יותר מגברים בגלל מיעוט פעולות.

ואם התחלנו אז גם נסיים עם טאלב, שכתב בספרו "הברבור השחור": "אני מציע...לכבות את מסך הטלוויזיה, להמעיט בזמן המושקע בקריאת עיתונים...אמנו את יכולות המחשבה שלכם לשלוט בהחלטותיכם; אמנו את עצמכם לזהות את ההבדל בין הסנסציוני לאמפירי...".

שתפו עם חברים :