את מי זה מעניין

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות
(נכתב באוגוסט 2015)

התקשורת הכלכלית כיסתה בהרחבה במהלך יולי את היוזמה של האיחוד האירופי לחייב את הבנקים בישראל להצהיר על כל פעילות שהם מנהלים עם לקוחות הנמצאים מעבר לקו הירוק. מהי המשמעות של יוזמה זו, ומהי הרלוונטיות שלה עבורנו, בעלי חשבון בנק בישראל?

האמנם יוזמה של האיחוד האירופי?

הכותרות בעיתונות הכלכלית אמנם כללו את צמד המלים "האיחוד האירופי", אבל, למעשה, הגוף שיזם את המהלך הוא מכון מחקר פרטי שבסיסו באירופה. שמו - המועצה האירופית ליחסי חוץ. במכון ציינו כי חלק מניירות העמדה שלו מוצאים ביטוי בחקיקה של האיחוד, אולם קשה לבדוק אמפירית טענה זו.

בעיתון "כלכליסט" ציינו במפורש כי המכון אינו קשור לאיחוד האירופי ולניירות העמדה שהוא מפרסם אין כל תוקף מחייב. בנוסף, עיתון TheMarker ציטט את תגובת משלחת האיחוד האירופי לישראל כי "המכון הוא גוף עצמאי והאיחוד אינו שוקל אף אחת מההצעות בנייר העמדה של המכון".

מה רוצים באירופה?

המטרה של יוזמה מעין זו היא להגביל בצורה רחבה יותר מזו הקיימת היום פעילות כלכלית של גופים אירופאים עם גופים הפועלים מעבר לקו הירוק. המכון האירופי הציע, בין היתר, כי הבנקים הישראלים יחויבו להצהיר על הלוואות, משכנתאות ופעילות כלכלית אחרת שהם מנהלים עם גופים מעבר לקו הירוק, "במטרה להבטיח כי אלה הגרים ופועלים שם לא יפיקו שום תועלת מקשרים כלכליים עם האיחוד", כך לשון ההודעה.

כמה זה עולה לנו?

ב- 2013 ערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר דוח סודי בניסיון להעריך את ההשפעות הכלכליות של חרמות בדרגות שונות על המשק הישראלי. על פי הדוח, "במידה ומדיניות האיחוד כלפי ישראל תוחרף, עשויים להיגרם למשק נזקים משמעותיים ביותר". התרחיש הקיצוני, לשני הצדדים, הוא ביטול הסכם הסחר בין ישראל לאיחוד. צעד כזה יגרום לישראל, על פי הדוח, נזק של כ- 40 מיליארד שקל לתוצר הלאומי ואובדן של כ-36 אלף מקומות עבודה.

אבל...בואו נחזור לנשום!

צריך לזכור:

  1. ישראל היא מעצמה כלכלית וטכנולוגית. נקודה. בכיר לשעבר במשרד החוץ אמר בפגישה שהתקיימה עם IBI לפני מספר חודשים כי האיחוד האירופי לא באמת יכול להרשות לעצמו ביטול הסכם סחר ואף לא משהו קרוב לזה.
  2. חרם על בנקים יהיה צעד מתקדם, שיגיע, אם בכלל, בסוף השרשרת, לאחר עליית מדרגה ביחס לסנקציות שונות על ישראל, בהן סימון מוצרים, חרמות נרחבים על סחורות מעבר לקו הירוק.

בשורה התחתונה

חרמות הם עסק עם השפעה כלכלית לא מבוטלת. השוט הזה של האיחוד אינו בטל בששים, אולם, השאלה היא עד לאן ימתח האיחוד את החבל, כשהוא נהנה מקשרי סחר ענפים עם ישראל, בתחומים רבים ומגוונים. המשמעות של חרם על הבנקים עבור האזרח בישראל היא בסופו של דבר התייקרות האשראי הבנקאי. עם זאת, מצב כזה נראה כיום רחוק.

 

 

 

 

שתפו עם חברים :