תמונה-לסקירה--מרץ2015

דניאל אורני, IBI TRADE

בעולם

  • חודש דובי עבר על שוק המניות האמריקאי. את עיקר הסנטימנט ניתן לייחס להכרזת הריבית של הפדרל רזרב. במסיבת העיתונאים הדגישה היו"ר יילן על שינוי מדיניות - הורדת המיליה "סבלני" בנוגע להעלאה אפשרית של הריבית במשק והשמת דגש מהותי יותר על קצב ההעלאה ולא בהכרח על תזמון ההעלאה. יו"ר הפד' הקודם, ברננקי מתחיל כבר עכשיו לנופף בדגל אדום נוכח העלאת ריבית אפשרית כבר במהלך שנת 2015.
  • אירופה מציגה התאוששות נוכח תוכנית ההרחבה של הבנק האירופאי המרכזי. גרמניה מובילה בגאון את השוק האירופאי, כאשר מדד ה- DAX שובר שיאים (חוצה את רף ה- 12,000 נ"ב). למרות הסנטימנט החיובי באירופה, בבחינת הנתונים ניתן לראות כי אירופה עדיין רחוקה מלהציג כלכלה בריאה. כל עוד איטליה, ספרדו-בריטניה יוכלו להתגאות בנתוני צמיחה משמעותיים, העלייה במדדים המובילים (שעלו יפה מאוד במהלך חודש מרץ), מייצרת הזרמת כספים לשוק המניות ללא תמיכה אמיתית של הפעילות הראלית.

בישראל

  • הריבית לחודש אפריל נותרה על כנה (0.1%). אך השוק חווה תנודות חדות עקב פרסום מקדים ולא רישמי של HSBC. בפרסום נכתב כי בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית עד לרמתה השלילי ובנוסף להשיק תוכנית הרחבה כמותית בדמות רכישות אגרות חוב. כאשר לבסוף לא קרה אף אחד מ- 2 תרחישים אלו השוק חזר לתחומיו רק כדי להמשיך בעליות. מדד המעו"ף חצה את הרף ה- 1,600 נ"ב ומאז לא מתסכל לאחור. למרות הצהרות הנגידה כי בנק ישראל ימשיך לבחון את סביבת האינפלציה ואת רמת הפעילות הראלית, נראה כי הישראלי הופך להיות יותר יותר שבוי לצפיות השוק.
  • בנק ישראל פרסם דוח מסכם לשנת 2014. לצד נתונים טובים בשוק התעסוקה עם ירידה בשיעור האבטלה לרמה הנמוכה מזה שנים, ישנם סעיפים הממשיכים להעיב על כלכלת המדינה. בראשם כמובן שוק הדיור שהמשיך בכיוון אחד גם במהלך השנה החולפת. באופן מעט מפתיע בנק ישראל מציין לטובה את המדיניות הפיסקאלית של הממשלה היוצאת בשנתיים האחרונות ומעביר מסר ברור לממשלה הנכנסת. על ממשלת ישראל החדשה, כך מגדיר ב"י, לפעול להסדרת תוכנית בשוק הדיור ויצירת התנאים להגדלת הפיריון במשק תוך שילוב אוכלוסיות קצה בשוק התעסוקה.


מדדי המניות בארה"ב סוגרים חודש אדום - במרכז הצהרת יילן בנוגע למדיניות הריבית  של הפד'

את מרץ סוגרת ארה"ב עם ירידות שערים במדדים המובילים מעל ל- 1.5%. בעוד נתוני הכלכלה האמריקאית ממשיכים להיות חיוביים, מדדי המניות תפסו כיוון הפוך בשל השיח על מדיניות הריבית של הפדרל רזרב. אגב, חשוב לציין כי למרות הירידות, מדדי המניות (הדאו וה- S%P 500) עדיין נסחרים ברמות שיא. במסיבת העיתונאים האחרונה לחודש מרץ, הדגישה יילן כי הצפי להעלאת הריבית הינו למהלך השנה נוכחית ובצורה הדרגתית. למרות הורדת הביטוי "סבלני" בנוגע למדיניות הריבית של הפד', יילן ממשיכה להדגיש את החלטות וועדת השוק הפתוח בהתפתחות הפעילות הראלית ונתוני האינפלציה. מיד לאחר הכרזה זו של יילן, ניתן היה לראות את תנועת הכסף מהנתיב המנייתי לזה האג"חי, כאשר התשואות ל- 10 ירדו מרמה של 1.99% ל- 1.96% % (בשבוע הראשון של אפריל, לאחר פרסום דו"ח התעסוקה ירדו תשואות אלו ל- 1.83%). ניתן לראות התנודתיות במדד המניות S&P 500 למטה למהלך החודש.
אס אנד פי 500

ההכרזה הנ"ל לא היתה מפתיעה במיוחד. השוק ציפה ואף תמחר הן את הותרת הריבית כעל כנה והן את הורדת המילה "סבלני" בשיח הפד'. אך הרטוריקה של יילן הצליחה להזיז את השווקים וזאת בשל כמה אספקטים מרכזיים בהודעתה. ראשית, התייחסות לשוק התעסוקה - שוק זה עדיין רחוק מציפיות הפד' על פי ההודעה. כפועל יוצא למתינות הפעילות בשוק, הפד' עדיין לא רואה את השפעת שוק התעסוקה לתמיכה באינפלציה. יחד עם זאת, יילן נשמעה אופטימית לטווח הקרוב, כאשר הצהירה על "התאוששות אפשרית בחודשים הקרובים" בסקטור. שנית, למרות האכזבה מנתוני שוק הדיור בארה"ב, הפד' מעריך התרחבות נאה במשק בשל התחזקותם של מגוון אינדיקטורים - שיפור בתעסוקה, גידול בהכנסה הפרטית בשל הוזלת מחירי האנרגיה, ובעיקר גידול בתחושת הביטחון הצרכני של משקי הבית האמריקאים. שלישית, התחזקות הדולר אל מול שאר המטבעות המובילים מרסנת את פעילות הייצוא. לזאת ניתן להוסיף את המשך הצמצום בהיקף הקידוחים בשל ירידת מחיר הנפט.

לסיכום דבריה של היו"ר ניתן לראות כי הפד' מרכז את החלטת הריבית שלו בקצב ההעלאה ולאו דווקא בתזמון. בכך למעשה משנה הפד' את השיח בשוק באופן פורמאלי, כאשר זו הפעם הראשונה בה ישנה הצהרה ברורה לאופי בחינת מדיניות הריבית שתונהג במהלך השנה הנוכחית. אגב מעניין לשמוע את יו"ד הפד' הקודם, בן ברננקי בנושא. ברננקי אשר הנהיג את מדיניות ריבית אפס במהלך כהונתו (החל מ- 2008), לא חשש מלהביע את מורת רוחה מהעלאת ריבית אפשרית בטווח הקרוב. העלאת ריביות קצרות מועד בזמן בו הצמיחה עדיין חלשה הינה "בדיוק הדבר הלא נכון לעשות", אמר ברננקי. לראיה עדכון צמיחת המשק האמריקאי לרביע האחרון ב- 2014 הכה כלפי מטה את קונצנזוס האנליסטים ל- 2.2%, עדיין אחוז צמיחה מתון ביותר. לטענתו של היו"ר הקודם, מהלך מסוג זה צפוי להחליש את המשק כאשר ברננקי לוקח כדוגמא בנקים מרכזיים ברחבי העולם כמשל - בנקים שהעלו את הריבית למרות רמות צמיחה נמוכות רק כדי לחוזר מהר מאוד שוב להורדת ריבית.

כאשר מדד המחירים החודשי (הכולל מוצרי ליבה) ממשיך להציג התרחבות מזערית בין 0.1% ל- 0.2%, קשה להתעלם מדבריו של ברננקי. מאידך, ישנה תחושה כי למרות האופי הזהיר שנוטים לייחס ליו"ר יילן, נראה כי הפד' כבר מכין את הקרקע להעלאת ריבית כבר בחודשים הקרובים. אלא אם כן יהיו שינויים יוצאי דופן, קשה לראות שינוי מדיניות בארה"ב, בטח ובטח בנוגע לתוכן הרטורי. בינתיים יהיה נכון לבחון את במהלך התקופה את ממד ה- VIX (מדד הפחד) על מנת לחוש את עצבנות השוק ביחס למדיניות הריבית בטווח הקצר.

VIX

אירופה באווירה שורית - ה- DAX הגרמני שובר שיאים אם כי שאר המדינות עדיין נגררות מאחור

אירופה ממשיכה להציג התאוששות הן במדדי המניות בשווקים המובילים והן בנתוני המאקרו. התאוששות זו הינה בעיקר בזכות השקת תוכנית ההרחבה של הבנק המרכזי האירופאי, אשר מממשת את ציפיות השוק. נזכיר כי בינואר השנה הכריז נגיד ה- ECB, מריו דרגי, על השקת תוכנית הרחבה כמותית בדמות רכישת כ- 60 מיליארד אירו מדי חודש, למשך כ- 18 חודשים לפחות. מאז אנו רואים של מדד ה- DAX הגרמני שובר שיאים חדשים כולל חציית הרף הפסיכולוגי של 12,000 נ"ב. את מרץ סוגר המדד עם עליה של יותר מ- 22% תשואה חיובית מתחילת השנה.
בתוך כך, גרמניה, המדינה החזקה בגוש, יכולה להתגאות בשלל נתונים מעודדים במהלך חודש מרץ, כאשר בד בבד היא מנהלת את מאבק ההסדר מול מדינת יוון. מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור הגרמני הציג נתון שיא עם קריאה של 52.8 נקודות, הנתון הגבוה ביותר למהלך 2015. נזכיר כי כל קריאה מעל לרף ה- 50 נקודות מציגה התרחבות בסקטור. 2015 אופיינה בדשדוש סקטור הייצור הגרמני אשר כעת נראה כי מתרחב באופן מתון ובריא, גידול אשר נראה כ-בר קיימא. גם הציפיות לאופי הפעילות הראלית בשוק הגרמני מציגות אופטימיות. מדד ה- IFO אשר מייצג את ערכתם של קבלנים, קמעונאים, סיטונאים ויצרנים את הסביבה העסקית בטווח הקרוב הציג נתון חזק נוסף - 107.9 נ"ב. גם סקר זה ממשיך את המגמה, עם עליה קבועה ומתונה אשר מייצרת תמונת מצב חיובית לפעילות בששת החודשים הקרובים. אם לא דיי בכך, גם בשוק התעסוקה הגרמני ניתן לראות תמונת מצב חיובית וברורה. כחצי שנה ברציפות מספר דורשי העבודה בגרמניה הינו מספר שלילי, קרי היקף דורשי העבודה הולך ויורד באופן עקבי (K15 - דורשי עבודה).

DAX

כהמשך לכך, יו"ר הבנק המרכזי, דרגי, נשמע מרוצה מתוצאות תוכניתו. הנגיד אשר נאם בפני הפרלמנט האיטלקי בסוף החודש ציין כי "הנתונים האחרונים מוכיחים את התרומה של המדיניות המוניטרית להתאוששות". את ההתאוששות עליה מדבר דרגי ניתן לראות הן בנתונים (פירוט בהמשך) והן בתשואה החיובית במדדי המניות המובילים. יחד עם זאת, דרגי עדיין מודאג מההלוואות הרעות בגוש האירו - בראשן חובותיהן של יוון, פורטוגל, ואיטליה. עם זאת, ציין לטובה דרגי את מאמצם של האיטלקים בסיוע הבנקאי לצמצום ההלוואות, הסיבה העיקרית לסטגנציה השוררת במדינה מזה מעל לשנתיים.

בשאר זירת המאקרו - כאשר גרמניה מובילה את כלכלת גוש האירו, ניתן לחוש את האווירה השורית הכללית ביבשת, אם כי הנתונים לחודש מרץ אמביוולנטיים במקצת. שיעור האבטלה הכללי בגוש האירו ממשיך להיות גבוה (11.3%), אך שאר האינדיקטורים מצביעים על מגמה שונה. מדד המחירים השנתי בספרד מתחיל אולי בתהליך התיקון - מאז הצניחה שהציג המדד בתחילת השנה (1.4%- בינואר) המדד עולה לאט ובזהירות. כעת ניתן להתייחס ברצינות לעובדה כי אולי ספרד מצאה את הנוסחה הנכונה למאבק בלחצי הדפלציה הקשים. לעומתה איטליה ככל הנראה טרם מציגה הצלחה - מדד המחירים שלה ממשיך לדשדש סביב ה- 0.0%. אגרות החוב ל- 10 שנים של 2 מדינות אלו ממשיכות עדיין להיסחר ברמת תשואה סביב 1.3% (ספרד עם 1.21% ואיטליה עם 1.30%), אך עד לא מזמן ראינו את התשואות מגיעות לאיזור ה- 1.6%.

EURO

וכמובן מילה על רוסיה שלא מפסיקה לייצר כותרות. פוטין נעלם ל-10 ימים, ראש האופוזיציה נרצח לא רחוק מהקרמלין והכלכלה ממשיכה להרגיש את הידוק החגורה עקב צניחת מחירי האנרגיה בעולם. נראה כי המדינה הגדולה בעולם יכולה להצהיר בריש גליי על מיתון כאשר הממשלה מתחילה לספק את המהלכים המאותתים על כך: ריבית חודש מרץ הורדה ל- 14%, הורדה אשר הכתה את צפי השוק כלפי מטה. כמובן שמדובר על ריבית "חלומית" ביחס לריביות האחרות שאנו מכירים אך הכל יחסי. נזכיר כי רוסיה החלה את שנת 2015 בתחושה שונה לחלוטין - הריבית לחודש דצמבר הוקפצה לרמת שיא של 17%, זאת עוד מ-רמה גבוהה לכשעצמה (10.5%). אז לאחר השנה בה שוחקו משחקי החורף האולימפיים, מחיר חבית נפט הסתובב באיזור ה- 100 דולר, ופוטין הרגיש כי ידו על העליונה אל מול המערב, רוסיה ציפתה לשנת פריצה כלכלית. כמובן שלא כך קרה. לעת עתה, נראה כי נוצרה דיפרנציאציה מסוימת בין השוק הרוסי לזה האירופאי, עם רמות קורלציה נמוכות. אם מדיניות רוסיה תמשיך בשלה בניהול משבר חצי האי קרים (אשר לא באמת הסתיים אלא רק הוחש תקשורתית), סביר להניח כי נמשיך לראות מידור ממנהיגי אירופה והלחץ על הכלכלה הרוסית יימשך.

בישראל. הריבית לחודש אפריל נותרה ללא שינוי - השוק הגיב בחדות לפרסום של ה- HSBC

נתחיל מהסוף. בהודעת הריבית לחודש אפריל, הותיר בנק ישראל את הריבית על שיעור של 0.1%. יש שיגידו כי הותרת הריבית היתה בהתאם לקנצנזוס האנליסטים, אך הצהרה זו אינה מדויקת. טרם ההודעה חווינו אירוע נדיר במחוזותינו - כשבוע לפי הכרזת הריבית, התפרסם מידע פנימי של חטיבת המחקר של HSBC, בנוגע לסקירה אגרסיבית ביותר על השוק הישראלי. בסקירה זו ציין הבנק כי כבר בהכרזת הריבית הקרובה (משמע הכרזת הריבית לאפריל) צפוי בנק ישראל להוריד את הריבית בכ- 0.2%, משמע מעבר לסביבת ריבית שלילית של כ- 0.1%-. עוד צוין בסקירה כי בנוסף למדיניות הריבית הצפויה, ב"י ישיק תוכנית הרחבה כמותית לרכישת אג"ח בהיקף של בין 24 ל- 72 מיליארד שקל (סכום רכישות המהווה מעל ל- 10% מהתמ"ג של מדינת ישראל). כמובן שתרחיש זה יגרום על פי סקירה זו את היחלשות של השקל מול הדולר, כאשר האנליסטים העריכו בסקירה יעד של 4.3 שקלים לדולר במהלך השנה הנוכחית.

הפרסום הקפיץ את מדד המעו"ף בכ- 2% בתוך פחות משעה במהלך יום המסחר כאשר המדד פורץ את ה- 1,600 נקודות (סגר את יום המסחר בעליות של כ- 1.41%). גם שער הדולר חווה לחיצה כלפי מעלה וחצה את רף ה- 4 שקלים לדולר, וסיים עם עליה של 1.45% תוך יומי. ועוד לא דיברנו על העליות באגרות הממשלתיות. אלו היוו תמחור של התרחיש ע"י הורדת התשואות הארוכות בשיעורים חדים בתוך פחות משבוע (עקב ביקוש גדל לאגרות הארוכות על מנת לתפוס על ירידת התשואות מהורדת הריבית חסרת הסיכון). העצבנות בשוק הלכה וגברה ככל שמועד הכרזת הריבית התקרב. למעשה ניתן היה לחוש כי ב"י הופך להיות שבוי לצפיות השוק, כאשר אינטרס HSBC החל להיות מוטל בספק. רחשי השוק התעצמו מכיוון ולא נשמעה תגובה כלשהי של בנק ישראל לפרסום מעורר המחלקות. בתוך כך, אי תגובת בנק ישראל, בתוספת סביבת אינפלציה נמוכה (על כך בהמשך) וחוזקת השקל מול הדולר יצרו ציפיות למהלך כלשהו. ניתן לראות למטה את תנודת מדד המעו"ף למהלך החודש והשוואה לשינויים אל מול מדד ת"א 75.
tel aviv
change

אך למרות כל אלו, בנק ישראל המשיך לדבוק במדיניותו. הריבית נותרה כאמור על כנה ותוכנית הרחבה כמותית לא הושקה ולא היה ניתן לשמוע כלל רמיזה לכיוון השקת תוכנית כלשהי. הנגידה פלוג אף התבטאה למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים, לאפשרות של השקת תוכנית מסוג זה: "בהסתכלות קדימה, המטרה היא לתמוך בהמשך הצמיחה והתעסוקה, ובכלל זה של היצוא והתעשייה. מאז המשבר הגלובלי ראינו שמדינות שונות נוקטות בצעדי מדיניות מרחיבים גם כשהן מגיעות לריבית ברמה אפסית. בסופו של דבר, אם יידרשו צעדים נוספים, הבחירה איזה מהצעדים האלה יהיו מתאימים תהיה קשורה לנסיבות הספציפיות...החלטה איזה מהצעדים יתאימו תתקבל בהתאם לנסיבות".

בהודעת ב"י ישראל הודגש שוב כי מדיניות הריבית שמה בראש סדר העדיפויות את המאבק בשיעורי האינפלציה אשר רחוקים מאוד מהיעדים (1% - 3%). הועדה המוניטרית של הבנק ממשיכה להיצמד לתחזית המחקר לשיעור אינפלציה של כ- 1.1%, משמע היכנסות לטווח היעד. מדובר על הערכה מעט מפתיעה מ-2 סיבות: ראשית, ניתן היה לחוש בפסימיות בנוגע לפעילות הראלית. בכל הסקירות האחרונות שידר ב"י תמונת מצב מעודדת תוך הישענות על נתוני סחר וייצור טובים. אך הפעם התמונה שונה - נתוני הסחר הציגו ירידה של 3.7% ביצוא דצמבר-פברואר (בעיקר עקב התחזקות הדולר אך גם ירידה בפעילות). בנוסף מדד מנהלי הרכש שוב ירד אל מתחת ל- 50 נ"ב (קריאה מתחת ל- 50 נקודות מהווה התכווצות בסקטור). שנית, מדד המחירים לחודש פברואר הציג ירידה של כ- 0.7%. זאת אל מול צפי לירידה מתונה יותר של כ- 0.6%. עיקר הירידה במדד ממשיכה להיות מקושרת לירידה במחירי החשמל, הן בשל המשך ההוזלה במחירי האנרגיה והן בשל ההוזלה שנכנסה לתוקף באחת מההחלטות האחרונות של הממשלה היוצאת. בנוסף נרשמה ירידה בסעיף ההלבשה וההנעלה (ירידה עונתית לפני כניסת החגים) וירידה בסעיף התקשורת. אגב שוק התקשורת יהפוך לסעיף מעניין מאוד במדדים הקרובים - גם המשך התחרות בסלולר תיתן את אותותיה וגם ניתן לראות את התבססות התחרות בספקיות הטלוויזיה לאחר כניסתה של סלקום וספקיות וירטואליות נוספות שצפויות להיכנס בקרוב. מ- 2 סיבות אלו קשה מעט להבין את תחזית ב"י. אם מגמות אלו ימשכו הבנק יצטרך לעדכן תחזית האינלפציה וכמובן שלא לטובה.

לסיכום ניתן היה לראות את תמחור השוק למדיניות הריבית של בנק ישראל. אולי הדעות חלוקות לגבי אופי הפעילות העתידית של הבנק (לדוג' הורדת ריבית, רכישות אג"ח ועוד), אך נראה כי השוק מצפה ליישור קו מסוים של בנק ישראל עם מקביליו העולמיים. כל עוד השקל ימשיך ביציבות מול הדולר וכל עוד נתוני האינפלציה לא ישתפרו (כלומר יעלו) באופן  משמעותי, כך בנק ישראל ימצא עצמו יותר ויותר בפינה. זה כמעט נוגד את שקרה בתקופה האחרונה - באופן פרדוקסלי ראינו כי הבנק לא חושש מלפעול עם שלוש פעימות להורדת ריבית במהלך 2014 ועוד אחת במהלך השנה הנוכחית. אך כל הנראה אל מול מהלכים של בנקים מרכזיים אחרים, ב"י פשוט נותר מאחור. השאלות היחידות שנותרו הינן - מתי זה יקרה? מה יהיה היקף ודפוס הפעילות? וכיצד יגיב השוק בעיקר טרם הכרזה כלשהי, משמע איך יתמחר מהלך מונטרי הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח? תשובות לשאלות אלו ככל הנראה נוכל לראות במהלך החודשים הקרובים.

בנק ישראל מפרסם דוח מסכם לשנת 2014 - נקודות בולטות

כהמשך ישיר לנושא הקודם, פרסם בסוף החודש בנק ישראל את הדוח המסכם לשנת 2014. להלן הנקודות הבולטות בדוח על פי הודעתה של הנגידה:

הצמיחה ב-2014 הסתכמה בכ- 2.8%. שנה זו היתה שנה מאתגרת מאוד למשק הישראלי - שנת גזרות של שר האוצר היוצא יאיר לפיד, "צוק איתן" ו- תחילת הפקת גז טבעי. בשנים האחרונות קצב הצמיחה של המשק הישראלי התייצב ברמות נמוכות (2.5% - 3%). זאת עקב ההאטה בכלכלה העולמית בכלל, ובשווקי אירופה ושווקים מתפתחים בפרט. אם לא דיי בקצב צמיחה אפסי בשווקים האירופאיים, מושפעת הכלכלה הישראלית מסנקציות אשר ממשיכות לפגוע הן בייצוא והן בכניסת השקעות זרות למשק.

  • שיעור האבטלה לעומת זאת המשיך את הירידה והגיע לרמתו הנמוכה ביותר מזה כמה עשורים. בנק ישראל מסביר ירידה זו בשל הגדלת היצע העבודה - הן בשל התרחבות ההשכלה והן בשל צעדי מדיניות ממשלתית כגון קיצוץ קצבאות ודחיפת המגזר החרדי לשוק התעסוקה.
  • סביבת האינפלציה הכתה את התחזיות כלפי מטה. אינפלציה שלילית שנתית של 0.2%- סימנה בעיקר את הירידה במחירי האנרגיה בעולם "בתרומת" מחיר חבית נפט שירד לשפל מזה שנים. לא רק סעיף זה ירד במהלך 2014, כי אם גם סעיף התקשורת - התחרות בשוק ממשיכה להיות אגרסיבית בין חברות הסלולר הנמצאות בעיצומה של מלחמת מחירים עקובה משתמשים. אך לא דיי בכך - אנו נמצאים כעת בתחילתו של תהליך מסקרן מאוד ליצירת תחרות מסוג זה גם בשוק הטלויזיה. כרגע, לאחר יריית הפתיחה עם כניסת סלקום לשוק, נראה כי התהליך מגמגם משהו, כאשר הצרכן הישראלי טרם הרגיש בכיסו את ההורדה בסעיף הוצאה זה, אך סביר יהיה להניח כי נראה התפתחויות נוספות במהלך 2015, אשר צפויות להוזיל עוד את סל הצריכה הפרטית השוטפת.
  • מדיניות הועדה המוניטרית של ב"י. הועדה נקטה במהלך 2014 במדיניות אשר עיקרה היה תמיכה בפעילות הראלית והחזרת שיעורי האינפלציה ליעדים בטווח הארוך. לשם כך, בנק ישראל הוריד את הריבית חסרת הסיכון לשפל חסר תקדים - 0.1% בהורדה האחרונה בפברואר השנה. ההחלטה נבעה בעיקר בניסיון לצמצם את פער הריביות אל מול השווקים העולמיים, כל זאת לשם הוזלת השקל שממשיך להיצג יציבות איתנה בשנים האחרונות מול המטבעות המובילים. ואכן נוכחנו לראות פיחות של השקל בחציה הראשון של השנה ובשל כך, בגידול נאה של סקטור היצוא ברבעון הראשון של השנה (וכפועל יוצא כמובן של המשק כולו). בנוסף ניתן היה לראות את השפעת מדיניות הבנק בעליית הציפיות לאינפלציה, אשר יתרמו לבטח להשיב את יעדי האינפלציה לתחומם המיועד. חציה השני של השנה כאמור צמצם את הישגי הועדה המוניטרית עד כדי כמעט ביטול מוחלט - כפי שכבר הצגנו בעבר ובסקירה זו, הן תיסוף השקל והן אינפלציה שלילית דוחקות את בנק ישראל שוב לסיטואציה של התערבות. סביר להניח כי ב"י בשיתוף או כתגובה למדיניות הממשלה יצטרך לפעול באפיקים מסוימים השנה.
  • בנוגע לממשלה, מציין בנק ישראל לטובה את המדיניות הפיסקאלית שהונהגה בשנתיים האחרונות. חרף ההוצאה הביטחונית הגדולה בשל "צוק איתן", משרד האוצר צלח תקופה מאותגרת זו הן בשל העלאת שיעורי המס, הן בשל עמידה בהוצאות הממשלה (צמצום הוצאה בדמות קצבאות) והן בשל הכנסה ממקורות "אבודים" כגון המלחמה בהעלמת מס של תושבי בית וחוץ וגביית המס מרווחים כלואים של החברות הגדולות במשק.
  • שוק הדיור. ב"י מציין (שלא במפתיע) את המשך האמרת מחירי הדיור, תהליך שהחל עוד ב- 2007. בדומה לדוח המבקר בנושא זה, גם ב"י מציין את צעדי הממשלה בשנתיים האחרונות כצעדים חיוביים במטרה להגדיל את הציע הדירות, אולם צעדים אלו טרם הגיעו לידי מימוש בשל פירוק מוקדם של הממשלה. גם תוכנית הדגל של שר האוצר לפיד היתה יכולה עפ"י הדוח לטרום לשוק הדיור, אולם הסחבת בעניינה גרמה לצמצום העסקאות בשוק, הקפאה יחסית של הפעילות ובעיקר צבירת ביקוש מסיבי של זוגות צעירים, אשר התפרץ באחת עם פיטורו של שר האוצר. יחד עם זאת, ב"י מציין כי הן התחלות הבנייה והן השלמות הבנייה הגיעו לרמתן הגבוהה זה שנים. בנק ישראל מייעץ לממשלה הנכנסת להמשיך לפעול לשם יצרית מהלך בר קיימא לטיפול בבעיית הדיור, צעדים ברורים ומדוברים - תכנון, שיווק קרקעות, קידום מחנות צה"ל, התחדשות עירונית, פיתוח תשתיות, תמרוץ רשויות מקומיות באישורי בנייה ועוד.

לסיכום הדוח מציינים בבנק ישראל את  האתגרים העומדים מול הממשלה הנכנסת, תוך חלוקה לאתגרים בטווח הקצר ובטווח הארוך. בנוגע לטווח הקצר ב"י מציין את ההתמודדות עם ההאטה העולמית, רמת ביקוש ליצוא ירודה ומדיניות ריבית מאתגרת. על הממשלה לשמור על מתווה להפחתת נטל החוב כפי שנהגה במדיניותה הפיסקלית בשנתיים האחרונות. בטווח הארוך בנק ישראל מניח על שולחן הממשלה את הטיפול בהגדלת הפריון במשק, שיפור השירותים הציבוריים (בעיקר בחינוך), המשך שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, והגברת יכולת הממשלה ליישום רפורמות יזומות. כל זאת מתוך איזון ההוצאה הציבורית בין זו הביטחונית לזו האזרחית.

החודש במספרים - מדדים מובילים ומטבעות

טבלה

euro dolllar

דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :