תמונה-לסקירה--מאי-2015

דניאל אורני, IBI TRADE

בעולם

  • וול סטריט סוגרת את חודש מאי בירידות שערים. הסיבה - נתוני מאקרו טובים אשר מעלים את הסיכוי להעלאת ריבית בקרוב ע"י הפדרל רזרב. למרות תגובת השוק, כאשר בוחנים את הנתונים ניתן לראות כי המסקנה אינה חד משמעית. חלק מהנתונים הכו כלפי מטה את קונצנזוס האנליסטים וחלק אכן הפתיעו לטובה. כך או כך, 2 סקטורים מרכזיים מציגים יציבות, אשר בהחלט יכולה לייצר את הפלטפורמה להעלאת ריבית - סקטור הנדל"ן, אשר אומנם לא מראה התרחבות מובהקת, אך ללא ספק מוכיח יציבות שלא מוטלת בספק (אולי לראשונה מאז משבר 2008). סקטור התעסוקה, ממשיך להציג קצב משרות חדשות מעל לרף ה- 200 אלף. למעט האכזבה במרץ (עם תוספת של כ- 80 אלף משרות חדשות בלבד), קצב יצירת משרות חדשות ושיעור אבטלה נמוך מזה שנים מציגים תמונת מצב מעודדת ביותר.
  • יוון מגיעה לרגע האמת. ביום שישי הקרוב, 5.06, אמורה יוון להעביר כ- 300 מיליון אירו לקרן המטבע הבינלאומית (IMF). את ההצהרות על כך שקופת המדינה ריקה כבר שמענו לא מעט, אך הפעם נראה כי זוהי אכן המציאות - כנראה שליוון פשוט אין את הכסף לשלם. השאלה עכשיו היא - האם בסוף השבוע נראה את יוון בפשיטת רגל פורמאלית? או האם שוב ידחו את הקץ ויוון תקבל הארכה עד לסוף חודש יוני? משלל הניתוחים והתחזיות בשוק, ניתן לחוש כי הארכה היא התרחיש בעל הסיכויים הגבוהים ביותר. בכל מקרה, השורה התחתונה תהיה כל הנראה תספורת לחובה של יוון. כסף הרי לא יופיע יש מאין בקופת המדינה והנושים (בראשם ה- IMF וה- ECB) מתכוננים כבר תקופה ארוכה לתרחיש הדיפולט.

בישראל

  • מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב- 0.6%, מעט לעל לצפי (0.5%+). בתוך כך, הועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה כצפוי את ריבית יוני על כנה, 0.1%. הפעילות הכלכלית ממשיכה באמביוולנטיות האופיינית לה בשנתיים האחרונות, כאשר מכל אלה השאלה היום כבר אינה האם נראה הורדת ריבית השנה, אלא מתי? בנק ישראל למרות שלל כלים מוניטריים למלחמה בדפלציה ובתיסוף השקל, לא מצליח לעמוד ביעדיו. בעוד פערי הריביות ממשיכים להיות כפי שהם, נראה כי הורדת ריבית הינה עניין של זמן בלבד.
  • ממשלה חדשה הוקמה החודש (מאי) ואיתה כל הבעיות הישנות. נבחן סקטורים מהותיים בהם לא נגענו בסקירות קודמות ונראה כיצד מידניות פיסקלית כבר בטווח הקרוב, צפויה להשפיע על תנודות הבורסות. יש לשים לב לסקירתה של סוכנות בלומברג על השוק המקומי. בבלומברג טוענים כי שוק המניות הישראלי לא סיים כלל את הראלי השורי. יש עוד לאן לעלות עפ"י הסקירה ויש לכך גם הסבר.

אנומליה בשוק האמריקאי - נתונים טובים מושכים את המדדים כלפי מטה

בוול סטריט סגרו המדדים המובלים את חודש מאי עם עליות שערים עד 2.6%, אך לקראת סוף החודש ראינו סנטימנט שלילי בשוק האמריקאי - לראיה יום שישי היה הגרוע ביותר בשלושת השבועות האחרונים עם ירידות של עד 1.4%, זאת על רקע שלל נתוני מאקרו. לפני שנעבור על הנתונים מעניין לראות איך משפיעים פרסומי המאקרו על השוק. בחודשים האחרונים אנו רואים כי תגובת המשקיעים הפוכה מההיגיון - נתונים טובים מייצרים אווירה דובית מכיוון שבכך מתקרב למעשה מועד העלאת הריבית של הפדרל רזרב (הרחבה בהמשך). ואילו נתונים מאכזבים גורמים לעליות מאותה סיבה רק מהכיוון ההפוך. כך גם קרה ביום שישי האחרון, רק שהפעם זה קרה כאשר הנתונים לא היו חד משמעית מעל צפי.

אס אנד פי

סנטימנט הצרכנים של מישיגן אומנם הכה כלפי מעלה את התחזית, עם קריאה חזקה של 90.7 נ"ב, אך הן מדד מנהלי הרכש של מחוז שיקגו (46.2 נ"ב אל מול צפי של 53.0 - מתחת לרף הצמיחה של 50.0 נקודות), והן התמ"ג הרבעוני (עדכון לרבעון הראשון) הציג התכווצות של 0.7% (למרות שמדובר על נתון טוב יותר מהצפי של 0.8%-). למרות זאת המשקיעים הגיבו לנתונים טובים בסקטור הנדל"ן - מכירות הבתים לחודש אפריל (6.8%+) ומדד קייס שילר, אשר בוחן את מחירי הבתים ב- 20 המחוזות המובלים בארה"ב (5.0%+), מציגים כי הסקטור אשר התרסק במשבר 2008 אומנם לא מציג צמיחה ברת קיימא מובהקת, אך ללא ספק מראה יציבות.

בתוך כך, גם סקטור התעסוקה מראה שיפור מגמתי עם תוספת של 233 אלף למהלך חודש אפריל, לאחר האכזבה בנתון זה לחודש מרץ. שיעור אבטלה של 5.4% מהווה את השיעור הנמוך ביותר מאז מרץ 2008 ובהתחשבות נתונים אלו, הפד' יכול להיתמך בסקטור התעסוקה כמדד לצמיחת המשק האמריקאי - הסקטור החשוב ביותר אותו הדגיש הפד' לבחינת מצב המשק. נזכיר כי קצב הוספת משרות של כ- 200 אלף היה אחד התנאים לסיום תוכנית ההרחבה האחרונה (QE3). מעצם עובדה זו ניתן ללמוד כי כל עוד נראה קצב זה ממשיך, מועד העלאת הריבית הולך ומתקרב.

בכל מקרה, נראה כי אין כלל שאלה של "האם" תעלה הריבית, אלא רק "מתי". אם הפד' רוצה להישען על נתוני מאקרו בלבד, ניתן יהיה לדחות את ההחלטה מכיוון והנתונים לא מכים את התחזיות באופן גורף. אך לא פעם הפד' הדגיש כי הוא בוחן שלל אינדיקטורים להבראת הכלכלה, ובכך אם הכיוון ימשיך להיות כפי שאנו רואים כיום, הפד' לא יתמהמה ונראה העלאת ריבית כבר השנה.

אירופה בסלט יווני. זהו רגע האמת - חודש יוני יכריע את עתידה של כלכלת יוון

שעת השין הגיעה. יום שישי הקרוב (05.06) מסתמן כמועד משמעותי ביותר לתנודת השווקים בעולם. זאת עקב העובדה כי זהו היום בו פוקע הדד-ליין לתשלום של 300 מיליון אירו, אשר יוון חייבת להעביר לקרן המטבע העולמית (IMF). בזמן כתיבת שורות אילו, הציטוט האחרון מגורם רשמי נשאר של שר הפנים היווני אשר הבהיר כי אין ליוון את הסכום בקופה, משמע, לא יהיה מנוס מלהכריז על המדינה כפושטת רגל. לימים הקרובים, בעוד שאי הוודאות רק תגבר, אנו צפויים לראות תנודתיות גבוהה עקב עצבנות המשקיעים לשאלה האם יוון תחולץ שוב? או יותר נכון לשאול - האם הלווים (בראשם ה- IMF, ה- ECB, וגוש האירו בכלל המובל ע"י גרמניה) ידחו את הדד-ליין לסוף חודש יוני?

ייתכן מאוד ונראה דחייה נוספת. ב- IMF הגדילו לעשות כאשר כבר יצאו עם הודעה על כך שייתכן והדד-ליין יידחה לסוף החודש, מכיוון וזהו התאריך הרשמי בו פוקעת תוכנית החילוץ האחרונה. בנוסף, מאתונה יוצאים קולות הרגעה, אשר מציגים מצב בו ההסכם עם הלויים על סף חתימה. למרות זאת, קשה להתעלם מההצהרות של חלק משחקני המפתח בסיפור. למשל שר האוצר הגרמני התייחס בסופ"ש האחרון להודעה זו - "החדשות החיוביות שיוצאות מאתונה, לא בהכרח משקפות את המצב בשיחות". בנוסף סגן יו"ר ה- ECB, ויקטור קונסטנסיו, אמר היום כי "קשה לצפות את ההשלכות של דיפולט יווני על המערכת הבנקאית היוונית".  למעשה אם עד לרגע זה, נראה היה כי המשקיעים היו מעט אדישים לנושא באופן יחסי, מתחילים לחוש את ה- Build up בשווקים. לראיה, ביום שישי האחרון צנח מדד ה-DAX הגרמני ביותר מ- 2%, יחד עם ה- CAC 40 הצרפתי וה- FTSE בלונדון אשר השילו 2.45% ו- 0.8% בהתאמה (ניתן לראות למטה את תנודתם של 2 מדדים נבחרים לחודש מאי). נראה כי מאז 2010, פרוץ משבר האשראי באירופה, אנו נכנסים לישורת (הבאמת) האחרונה, ולכן חשוב להבין את התרחישים הצפויים.

יורו

דאקס

אם מנטרלים את ההצהרות המיליטנטיות אשר מתעופפות מכל הכיוונים, סביר להניח כי השורה התחתונה תהיה בדיוק זו שיוון רצתה מלכתחילה. כמובן שאם מדבור על הסדר משמעות הדבר הינה תספורת לנושים, אך במקרה בו אין הסדר, ואפילו חדלות פירעון פורמאלית, אין זה אומר באופן ישיר כי יוון תיפלטו מגוש האירו. הרי להסדר ניתן להגיע גם לאחר פקעית הדד-ליין (ולא משנה איזה דד-ליין), כאשר הלווים יהיו חייבים לעשות הכל על מנת לקבל לפחות חלק מהחוב. ב- 2 המקרים יוון תצטרך להחזיר רק חלק מהחוב, שוב - בדיוק הכיוון אליו דחפה הממשלה היוונית החדשה מאז הבחירות.

בסופו של דבר, בהחלט אפשרי שנראה ירידות בכל אחד מהמקרים, אם כי בבחינת מוכנות השוק וציפיות המשקיעים הנגזרות מהתשואות, השווקים נראים דרוכים וערוכים (בערבון מוגבל כמובן) לסיטואציה מסוג זה. אם הערכה זו נכונה הירידות יהיו לטווח הקרוב בלבד ותו לא. יש להדגיש כי בשונה מהמשבר הקודם שרבץ על יבשת אירופה, לא נראה כי ישנה בעיית נזילות. לראיה גוש האירו וקרן המטבע מפוכחים יותר, עם שלל תוכניות מגירה למשברי אשראי והזרמת מזומנים קבועה לקופות חילוץ למיניהן. כלומר כלל המערכת נראית מוכנה להתמודדות עם המשבר, לפחות על הנייר. מה שכן, קשה לראות מבעוד מועד את כל התמונה. בתקופה בה הכלכלה העולמית מחפשת יציבות, עם ריביות אפסיות אשר מזרימות את הכסף לאפיקים בעלי סיכון גבוה, ועם זריקת אג"ח לשוק אשר מעלות את התשואות באופן גורף ומגדילות אף יותר הסיכון, אפקט דומינו מנפילת יוון אינו תלוש, אומנם נראה בסיכוי נמוך אך לא מבוטל לחלוטין.

בישראל - ריבית חודש יוני נותרה על 0.1%, ומדד המחירים לאפריל עם עליה של 0.6% (מעל לצפי)

בנק ישראל הותיר כצפוי את ריבית חודש יוני על רמתה, 0.1%. פרסום זה תאם את קונצנזוס האנליסטים כאשר השוק הישראלי ממתין (כמו שאר העולם) להתפתחויות בחודש יוני (שאלת חובה של יוון). בבחינת השוק המקומי ניתן לראות תמונת מצב יחסית אופטימית - מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל הכה כלפי מעלה את צפי האנליסטים ובנוסף האינדיקטורים לפעילות הכלכלית של המשק הישראלי ממשיכים להציג צמיחה.

נתחיל עם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, אשר הפתיע לטובה עם עלייה של 0.6% (אל מול צפי לעלייה מתונה יותר של 0.5%). העלייה המשמעותית ביותר במדד הינה מסעיף הפירות והירקות וההלבשה וההנעלה, כאשר מדובר עליה עונתית, עקב חג הפסח במהלך אפריל. עקב כך, ניתן לראות שיפור בשיעור האינפלציה ל- 12 החודשים האחרונים. 0.5%- אל מול 1.0%- ל- 12 החודשים הקודמים, מציג בהחלט שיפור לכיוון הנכון. עוד ניתן לראות כי בסיכום חודשי מרץ-אפריל, עלה מדד המחירים בכ- 0.9% (מצטבר) בעיקר בשל האמרה במחיר האנרגיה (עם תרומה של כ- 0.8% לעלייה). לגבי תחזית האינפלציה, אנו רואים כי הועדה המונטרית ממשיכה לנוע בתחזיתה סביב הרף התחתון ליעדי האינפלציה, 1% ל- 12 החודשים הקרובים. מדובר על ירידה של כ- 0.1%, אשר מצטרפת לירידה נוספת באותו שיעור בתחזית הקודמת.

בנוגע לפעילות הראלית, האינדיקטורים מייצגים עדיין מגמה אמביוולנטית אם כי ישנה נטייה להמשך צמיחה מתונה, כפי שאנו רואים במהלך השנתיים האחרונות. צמיחה של 2.5% בתוצר (אומדן ראשוני), הובל ע"י גידול בהיקפי הייצוא הישראלי של כ- 9.4% (ללא חברות הזנק ויהלומים), ובשל צמיחה של כ- 6.5% בצריכה הפרטנית (לא כולל מוצרים ברי קיימא). לעומת זאת ההשקעה בנכסים קבועים משיכה להתכווץ בשיעור לא מבטול של כ- 7.4%. גם יבוא מוצרים ברי קיימא הציגו ירידה של 11.2%.

כאשר בוחנים את המדד בהתייחסות להורדת ריבית אפשרית, קשה יהיה לבחון את השפעתו לטווח הקרוב. משמע, ייתכן בהחלט כי השפעת המדד לא תהיה ישירה וכי בנק ישראל יצטרך לבחון את המגמה העולמית בנוגע למדיניות המוניטרית ובגזרת המט"ח ביתר חשיבות אל מול בחינת יעדי האינפלציה לדידם. הרי מבחינה עונתית הרבעון הקרוב "ניחן" בדפוסים אשר דוחפים (תיאורטית) את סל המוצרים - החופש הגדול בו ההוצאה הפרטית לנופש ופנאי עולה (קייטנות, יבוא תיירות בדמות חופשות לחו"ל, הצגות, הופעות וכו'), ענף התיירות נכנס לתקופתו החזקה ביותר בשנה, ואפילו מחירי האנרגיה נראים כעת בכיוון אחד (מעלה), אשר יגולגלו לשאר מוצרי צריכה ויבוא (עם גידול בעלויות השינוע). כמובן שמדובר על הנחה בלבד, אשר לא לוקחת בחשבון אירועים חד פעמיים אשר יכולים לשנות את דפוס הצריכה (כמו למשל המלחמה בקיץ האחרון, אפקט דומינו מנפילת השוק היווני וכו'), אך כפי שהצגנו בסקירתנו הקודמת - בנק ישראל פשוט נדחק לפינה בשל פערי ריביות ומגמה עולמית בדמות מדיניות מוניטרית מרחיבה.

תל אביב 25

אם נבחן לרגע את גזרת המט"ח, נוכל לראות את מהות המלכוד של בנק ישראל. לא משנה באלו כלים נוקט בנק ישראל על מנת לגרום לפיחות השקל, המטבע המקומי לא נחלש מספיק מול הדולר ומול סל המטבעות, וזאת עוד בתקופה בה הדולר מתחזק אל מול שאר המטבעות המובילים בעולם. אם נסתכל מתחילת השנה על תנועת השקל מול הדולר, ניתן לראות את הירידה המשמעותית ביותר במרץ, אז הורידה הועדה המוניטרית את הריבית בכ- 0.15 נ"ב לרמתה הנוכחית (0.1%). אך מאז השקל חזר ואף התחזק לרמתו הגבוהה ביותר לשנת 2015. למרות שמאז ניתן לראות ירידה מצרפית מסוימת (שוב בעיקר בשל התחזקות הדולר עם שיפור הכלכלה האמריקאית והציפיות להעלאת ריבית מעבר לים), אך מתחילת השנה השקל נחלש בכ- 0.72% בלבד. כמובן שאם הפד' האמריקאי יעלה את הריבית בקרוב, המהלך יצנן באופן ניכר את תיסוף השקל, מכיוון ופער הריביות יצומצם משמעותית. אך במקרה זה, ייתכן שלא יהיו לב"י יותר מדי ברירות – הריביות באירופה לא יעלו בתקופה הקרובה והשקל נראה לעת עתה יותר מדי אטרקטיבי על מנת שמשקיעים זרים ימשכו את כספם מהשוק המקומי.

דולר שקל

ממשלה חדשה, בעיות ישנות - איך יגיב השוק למהלכים אפשריים?

אומנם נראה כי אלו כבר חדשות ישנות, אך רק החודש (מאי) הושבעה הממשלה החדשה. זו יוצאת לדרך ואיתה שלל נושאים מהותיים ביותר לניהול הכלכלה במשק. מדובר על נושאים בעלי קשר ישיר לבורסה המקומית, ועל כן חשוב לתת עליהם את הדעת בבחינת השוק המקומי לטווח הקרוב - בינוני.

נתחיל עם תקציב הממשלה והתמודדת עם הגרעון. חברת הדירוג מודי'ס פרסמה הזהרה לגבי השוק הישראלי מיד עם כינונה של הממשלה. ההזהרה מתייחסת לעלות ההתחייבויות בתוך ההסכמים הקואליציוניים, אשר להערכת מודי'ס עומדים על כ- 8 מיליארד שקל בשנה - "הוויתורים שנעשו כדי לגבש קואליציה ישפיעו ללא ספק על תקציב הממשלה לשנת 2016". אגב, יש לזכור כי לפני תקציב 2016, את השנה הנוכחית מנהלת הממשלה ללא תקציב, או יותר נכון על מתווה התקציב הקודם (2014) בחלוקה חודשית שווה (1/12). נושא זה טרם עלה לדיון בכנסת וצפוי על פי ההערכות להיסגר במהלך החודש הנוכחי (יוני) - או שיאשרו את תקציב 2015 של שר האוצר היוצא לפיד. זאת על פי המלצת פקידי האוצר בשל העובדה כי עמלו על התקציב זמן רב ואשר תקציב זה כולל הגדלת תקציבים חברתיים באופן ניכר.

או שינסו להעביר תקציב חדש, אפשרות לא סבירה מכיוון שעד שיסיימו את העבודה על התקציב יישארו לשנה חודשיים בודדים במקרה הטוב. או שיעבירו תקציב דו-שנתי. ספינת הדגל למדיניות התקציב של שר האוצר לשעבר שטייניץ, עשויה לעשות קמבאק, אך הפעם בשל אילוצי זמן ולא כמדיניות כלכלית דווקא.

נחזור למודי'ס אשר בסקירתם מתייחסים גם ליעד הגרעון - "לשר האוצר החדש יהיה קשה להוריד את הגירעון ל- 2.5% מהתוצר השנה ול- 2% בשנה הבאה". אומנם מעיון בסקירה נראה כי במהלך שנת 2015 חל שיפור בכלכלה הישראלית כולל הכנסות הממשלה ממיסים (הן בשל הטיפול "הכירורגי" בהון השחור במהלך השנתיים האחרונות, הן בשל העלאת המע"מ ב- 1% לפני כשנתיים והן בשל הכנסות חד פעמיות ממיסים מרווחים כלואים), אשר צפויים לשפר את תנאי האשראי של ישראל. אך למרות זאת, ישנה דאגה כי "הוויתורים שנעשו במהלך המו"מ הקואליציוני עלולים להוביל להידרדרות הגירעון ב- 2016".

נמשיך עם סקטור האנרגיה שם הבלגן חוגג. זה התחיל עם התפטרותו של הממונה על הגבלים עסקיים, דויד גילה, אשר לא היה מוכן לחתום על מתווה ההסכם המתגבש. במתווה זה, תמכור חברת דלק של יצחק תשובה את כל אחזקותיה ממאגר תמר ו-נובל אנרג'י תצמצם אף היא את שיעור האחזקה שלה ל- 25% (לעומת 36% כיום). למרות זאת, את הגז יוכלו לשווק החברות יחדיו. נזכיר כי המתווה המקורי אשר אותו הוביל גילה, הגביל את רמת האחזקה של נובל אנרג'י בתמר ל- 4% בלבד, ומנע שיווק משותף מ-2 חברות ממאגר ליוויתן, המאגר בעל הפוטנציאל הגדול ביותר.

מאוחר יותר שר האוצר כחלון משך את ידיו מטיפול בסקטור בשל ניגוד ענייניים - הצהיר כי הוא מקורב לקובי מימון, מבעלי חברת ישראמקו, המחזיקה בכ- 29% ממאגר תמר. מעבר לכך שמדובר על ניגוד גמור להצהרת הבחירות של כחלון, מדובר על פלונטר לא פשוט לממשלה - כל הסדר שהו שיצא לפועל, יצטרך את תמיכת משרד האוצר בשת"פ עם משרד ראש הממשלה והאנרגיה. דפוס פעולה פסיבי של משרד האוצר עלול לגרום ללא מעט עיכובים.

נפט וגז

אנו ממשיכים לראות תנודתיות חזקה במניות האנרגיה, כאשר מדד ת"א נפט וגז נוסק במהלך חודש מאי בכ- 13.48%. באופן פרדוקסלי, נראה כי אי וודאות בנושא דווקא תורמת למניות אנרגיה מרכזיות - אבנר יהש 7.96%+, רציו יהש 10.0%+, ישראמקו 13.67%+ במהלך החודש, כולן מהוות מעל ל- 15% ממשקל המדד, ולכן המדד מציג ראלי מרשים. אך חשוב להדגיש, הסקטור עוד צפוי לעבור טלטלות רבות, כאשר קשה מאוד לצפות התבטאויות ומתווי הסדר עתידיים, כפי שראינו לא פעם.

סקטור הבנקים - הרשות לניירות ערך והמפקח על הבנקים אישרו השבוע פתרון למגבלת שיעור החזקת מניות הבנקים ע"י המוסדיים. בהודעה הדרמטית, אישרו הרשות ומשרד המפקח למוסדיים לחרוג מהמגבלה של 5% בהחזקת מניות הבנקים וזאת בשל העובדה כי מגבלה זו אילצה את המוסדיים לפעול "בכפייה" במניות אלו. לדוגמא - אם היה ביקוש מצד המשקיעים לקניית תעודת סל על מדד הבנקים של גוף מוסדי מסוים, אותו גוף חויב למכור חלק מאחזקותיו על מניות הבנקים המוחזקות באחת מחברות הבת שלו (קרנות, גמל וכו'). זאת על מנת לא לחרוג מהמגבלה. לא פעם, מכירה כפויה זו גרמה לירידה במניות הבנקים עקב "זריקת" הסחורה לשוק ע"י מנהלי הקרנות. הפתרון המתגבש הוא השקת תעודות "שקופות" בהן האחזקה במניות אלו תהיה מיוחסת למשקיע הסופי ולא למנפיק, קרי לא תהיה משויכת למוסדי ובכך יוכל לשמור על האחזקה הכוללת שלו (בדומה למכניזם שעובדות קרנות הסל).

מגבלה זו העיבה ביותר על תנודת מניות הבנקים בשנים האחרונות. רוב המוסדיים ישבו על פוזיציה קרוב לרף המגבלה (5%) ולכן היו חייבים להשאיר מרווח פעולה למקרה ויצטרכו לבצע שינויים. עובדה זו הוציאה למעשה את אותם מוסדיים מהמשחק על מניות הבנקים. התגובה למהלך היתה חריפה - מדד הבנקים סיים את יום המסחר בעלייה של 0.6%, היפוך מגמה של ממש כאשר המדד נסחר טרם ההודעה בירידה של 1.2% (מה שגרם גם לדחיפת המעו"ף אשר בסיים בעליה של 0.66% לאחר שנסחר במהלך כל יום המסחר בירידות סביב ה- 0.4%.

מדד תא בנקים

גם סקטור הבנקים מסתמן באופן מפתיע כסקטור לא צפוי. מצד אחד, מדובר על מניות בעלות אופי עם סיכון נמוך. מצד שני, ראינו את תגובת מדד הבנקים גם בהודעה האחרונה של הרשות, וגם כאשר השוק החל לתמחר (בצדק או שלא בצדק) את השפעתו הצפויה של שר האוצר כחלון לאחר הבחירות. אגב, אסור לשכוח כמובן, שלמרות שהיקפי המשכנתאות ממשיכים לשבור שיאים, סביבת הריבית האפסית (אשר עשויה להמשיך לרדת אפילו לסביבת ריבית שלילית) חותכת את הכנסות הבנקים מאשראי. כך או כך, יהיה מעניין לראות את התגובות בסקטור למהלך הרבעון הקרוב, 90 הימים בהם ינסו במשרד האוצר להשיק את התוכניות שלהם להגברת התחרותיות בבנקים.

במסגרת כל אלו, סוכנות בלומברג פרסמה סקירה על הבורסה המקומית. הכותרת המשתמעת מסקירה זו - "לא למכור מניות ישראליות". אומנם לא מדובר על סקירה רחבה הכוללת ניתוח מתמטי מעמיק, כי אם בחינת השוק אל מול מקבליו בעולם. מכפיל 16 על מניות ת"א 25 נמוך אל מול אלו של אירופה וארה"ב (17 של S&P 500 ו- 16 באירופה), מייצג (עפ"י הפרסום) כי יש עוד לאן לעלות וזאת למרות פתיחת שנה שורית (15.23%+ מתחילת השנה במדד המעו"ף). בבלומברג מציינים כי השוק מציג יציבות אל מול השווקים הבינלאומיים, כך שלמרות שמחירי המניות אינם זולים בהגדרתם העובדה כי ההיתכנות להורדת ריבית גבוהה וחוסר האלטרנטיבה לניתוב הכסף (כולל אגרות בעלות רמות תשואה אפסיות) מייצרות את הפלטפורמה להמשך העליות במניות הישראליות.

חשוב להדגיש, מדובר על סקירה בודדת ולא על המלצה, כאשר הבחינה הינה "יבשה", ללא התייחסות לשלל תרחישים מדיניים, בטחונים, ופוליטיים. בבלומברג לא בחנו את רמת הפעילות הראלית של ישראל ולא ניתחו את תמחור המניות ביחס לשווי הראלי. יש להמשיך לפעול בשיקול דעת ובזהירות.

החודש במספרים - מדדים מובילים ומטבעות

סקירה טבלה מאי

יורו דולר

דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :