תמונה-לסקירה--יולי-2015

דניאל אורני, IBI TRADE

בעולם

  • בארה"ב נתוני המאקרו ממשיכים לתמוך בצמיחה מתונה של המשק. הפדרל רזרב מציג קו בו העלאת הריבית תהיה תלויה בכך שהמשק יתכנס לערכי הצפי. סקטור הייצור חוזר להציג צמיחה עם קריאה של מעל ל- 50 נ"ב במדד מנהלי הרכש של מחוז שיקאגו. יחד עם מדד סנטימנט מישיגן אשר מציג קריאות ברמות שיא, האווירה בארה"ב שורית ויציבה אך אינה מרשימה מספיק. בכל מקרה השווקים ימתינו ליום שישי הקרוב עם פרסום נתוני התעסוקה לחודש יולי. אלו צפויים לשפוך הרבה אור בנוגע להעלאת ריבית אפשרית לראשונה מאז שיא המשבר לפני כשבע שנים.
  • יוון כבר לא חדלת פירעון לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה על חבילת סיוע נוספת. לעת עתה הסאגה היוונית נדחתה לפחות לעוד 6 חודשים, אך ספק גדול אם הבעיה אכן נפתרה. נראה כי נושי יוון דאגו יותר לטווח המיידי מתוך הרצון העז של כל הצדדים לא להגיע בשום אופן להיפרדות יוון מגוש האירו. אך חשוב לבחון הן את ההתנהלות לכל אורך המשבר (שעוד צפוי להרים ראשו בהמשך) והן בעיקר את ההתנהלות שתהיה (אם תהיה) במשברים נוספים בעתיד.
  • השוק הסיני חזר לכותרות החודש ולא מסיבות חיוביות. ירידה של מעל ל- 10% הצליחה להטריד את המשקיעים ברחבי העולם, כאשר השאלה שמרחפת מעל ראשיהם היא - האם השוק הסיני סיים את הראלי החיובי שראינו בשנה האחרונה? התשובה אינה חד משמעית. נבדוק את הספקולציות והבעייתיות הגדולה בבחינת השוק הסיני המסקרן כל כך.


בישראל

  • ריבית חודש אוגוסט נותרה על כנה (0.1%), כאשר בנק ישראל ממתן באופן ניכר את הטון בהודעה שפורסמה לעיתונות. בניגוד למסיבת העיתונאים החגיגית אך הטראומטית בחודש שעבר (אשר הפילה את הדולר/שקל מתחת לרף ה- 3.8 ומאז הזוג לא חזר לרמות טרם ההודעה), הפעם בנק ישראל מנסה להציג אסטרטגיה שונה - דיפרנציאציה בין השוק האמריקאי לשאר העולם. זאת מכיוון שהבנק רוצה למסמס את הלחצים בשוק להורדת ריבית אפשרית יחד עם הורדת לחצי תיסוף השקל. נבחן את סביבת האינפלציה ואת תחזית הבנק ביחס ישיר למדיניות ריבית אפשרית.

ארה"ב מציגה צמיחה מתונה. עיקר תשומת הלב ליום שישי הקרוב (7.08)

בארה"ב ממשיך הפד לכיוון הוצאת הריבית מסביבתה האפסית. יו"ר הפד, ג'נט יילן, אמרה במסיבת העיתונאים האחרונה כי העלאת ריבית הינה מהלך ראוי בכפוף לעובדה כי ההתפתחות הכלכלית תתאים את הערכות הפד. לכן יש לבדוק את סביבת המאקרו למהלך החודש האחרון, כאשר ארה"ב אומנם מציגה התאוששות עקבית אך לא מרשימה מספיק. נתחיל עם נתון הצמיחה אשר פורסם ביום האחרון לחודש - 2.3% צמיחה לאומדן הרביע ה- 2 של 2015, הכה כלפי מטה את תחזיות השוק אשר עמדו על צמיחה חזקה של יותר 2.6%. למרות הנתון המאכזב שיעור האינפלציה לאותו רבעון הפתיע לטובה דווקא את קונצנזוס האנליסטים עם עליה של כ- 2.0% (זאת אל מול צפי של 1.5%+ ובעיקר מול צמיחה אפסית ברבעון הקודם). מעבר לזה, ניתן לראות כי עדיין הסקטורים המובילים (ייצור, תעסוקה ונדל"ן) ממשיכים במגמה האופטימית:

בסקטור הייצור, מדד מנהלי הרכש של שיקגו הכה כלפי מעלה את תחזית האנליסטים עם קריאה של 54.7 נ"ב. נזכיר כי כל קריאה מעל לרף ה- "50" מציגה צמיחה. לאחר שבחודשים אפריל-מאי, ראינו קריאות מתחת לרף זה, נתון זה בהחלט מעודד. לעומת זאת מדד סנטימנט מישיגן, המציג את הערכתם של כ- 500 צרכנים בנוגע למצב הכלכלי הצפוי בטווח הקרוב, הפתיע מעט לרעה עם 93.1 נ"ב (צפי לקריאה של 94.0 נ"ב). אגב חשוב להדגיש כי למרות האכזבה המסוימת מדד צרכנים זה עדיין נמצא ברמות גבוהות מאוד ומראה יציבות מרשימה בנוגע לתפיסה הצרכנית האופטימית בארה"ב. בסקטור התעסוקה, התביעות הראשוניות השבועיות לדמי אבטלה ממשיכות להיות מתחת לרף ה- K300. כהמשך ישיר, גם שיעור האבטלה האמריקאי ממשיך לרדת עם 5.3% לחודש יוני. אגב שיעור האבטלה הושפע בעיקר מירידה בשיעור ההשתתפות (62.6% אל מול 62.9% בנתון הקודם).

מעבר לנתונים המוכרים, ישנו נתון אחד אשר שווה להתעכב עליו. רכישת ניירות ערך אמריקאים ע"י משקיעים זרים נסק בחודש מאי ל- 93.0 מיליארד. נתון זה מבטא את השוני בין רכישת ני"ע זרים ע"י אמריקאים לניירות ערך אמריקאים אשר נרכשו ע"י זרים. משמע, כמה כסף זר נכנס לשוק ההון האמריקאי? ובכן, לא רק שמדובר בנתון שהכה את התחזית, אשר עמדה על גידול של 30.0 מיליארד, אלא מדובר על נתון המוכיח את מה שהדגשנו בסקירות הקודמות שלנו - ארה"ב חזרה להוות חוף מבטחים למשקיעים ברחבי העולם. הרי לא רק שהשוק האמריקאי מציג רמות שיא בשווקי המניות, אלא גם הווליום גבוה מהצפוי בעיקר בתקופה אשר נחשבת החלשה ביותר בשנה (אוקטובר עד מאי בדרך כלל נחשבים חודשים שקטים, בהם המחזורים יורדים משמעותית עד לפתיחת עונת הדוחות לרבעון השני של השנה).

אם כן, שוב סביבת המאקרו בארה"ב ממשיכה להוכיח יציבות וכיוון אם כי לא חזקה מספיק. ביום שישי הקרוב השווקים יעצרו את נשמתם לקראת פרסום נתוני התעסוקה לחודש יולי. צפי הגידול של כ- 220 אלף משרות חדשות ומעלה ייתן ככל הנראה את האות הרשמי להעלאת ריבית ראשונה מזה כעשור. אגב דווקא את השבוע האחרון סגרה וול סטריט בירידות שערים בעיקר עקב המשך הירידה במחיר הנפט, אשר משך מניות אנרגיה גדולות בארה"ב כלפי מטה. נזכיר כי מחיר הנפט ממשיך לרדת בחדות, כ- 21%(-) לחודש יולי מציג את כיוונו של מחיר הנפט הן עקב המלחמה הגיאו-פוליטית (ערב הסעודית מול אירן והסכם הגרעין של אירן והמעצמות) והן עקב המשך הוזלה בעלויות הייצור בעיקר בהפקת האנרגיה בארה"ב.

אס אנד פי 500

סין חוזרת לכותרות ולא לחיוב. האם הכלכלה הצומחת ביותר בעולם מראה סימנים של שינוי כיוון?

החודש ראינו את השפעתו הדובית של השוק הסיני, אומנם לא ע"י גלי הדף חזקים מדי אך בהחלט הורגשה העצבנות בשווקים. הבורסה הסינית צנחה במהלך חודש יולי ביותר מ- 14% (מאז רמת השיא באמצע יוני, המדד ירד כבר ביותר מ- 30% !!). סיבה מהותית לנפילות לא היתה ברורה כל כך. את עיקר ההסברים שמענו במהלך החודש ביחס לנתונים פושרים במדד מנהלי הרכש. אך ראשית, הנתונים אומנם הכו כלפי מטה את הצפי אך לא יותר מדי, ושנית שאר הנתונים דווקא הציגו מדדים חיוביים. לראיה אומדן התמ"ג לרביע השני הציג צמיחה של כ- 7.0% לעומת צפי של 6.8%+. גם במאזני הייצוא והייבוא הנתונים היו גבוהים מהצפי כך ששוב - קשה לתלות את הירידות בזירת המאקרו בלבד. להלן תנועת מדד שנחאי במהלך חודש יולי.

שנחאי

ההסבר היותר מקובל היום הוא פשוט היסטוריית מימושים, אשר הזינה את עצמה בשל אי הבהירות בנוגע למשק הסיני. זוהי סוגיה קבועה ומהותית כאשר מדברים על בורסה זו - היעדר שקיפות ואי ודאות גבוהה מאוד בנוגע לשטף ומהימנות הנתונים. אגב נזכיר כי לפני חודשיים פרסמה חברת MSCI (חברת המדדים הגדולה בעולם) כי המניות הסיניות לא תיכללנה לעת עתה במדד השווקים המתעוררים שלה בדיוק בשל סיבה זו.

מה שיותר מדהים הוא פעילות הממשל הסיני על מנת לעצור את המפולת ע"י שורה של צעדים אגרסיביים. המהלך המשמעותי ביותר קביעת רגולציה מונעת מבעלי עניין (אחזקה מעל 5%) למכור מניות למשך 6 חודשים. על פי ההודעה, בעל עניין אשר יחרוג מהתקנה החדשה צפוי לעונש כבד אשר טרם פורט. עוד צעד מרסן הוא ריסון דרקוני של מסחר בשורט. לא להאמין אבל הממשל החל בחקירות ואף במעצרים של סוחרי שורט, או "סוחרי שורט מרושעים" כפי שמציג אותם הממשל הסיני.

מתוך כל אלו נשאלת השאלה המתבקשת - האם מדובר על סוף הראלי השורי בבורסה הסינית?

התשובה אינה חד משמעית. חשבו לזכור 2 פרמטרים עיקריים. הראשון - נתוני המאקרו (למרות שאלת המהימנות) עדיין חזקים מאוד אל מול שאר העולם. נכון שיש לייחס נתוני משק אל מול עצמו, אבל כאשר מסתכלים על נתוני הייצוא ועל האופן והמהירות בו מתפתחת הכלכלה הסינית, קשה להתעלם מפערי היחס לטובת סין. בנושא זה ראוי לציין כי לעת עתה לא נראה באופק שינוי מגמה בכל הנוגע לאופי הפעילות הכלכלית של המדינה - עדיין סין מהווה "מפעל ייצור" לעולם כולו. בנוסף לא נשכח את אירוח אולימפידיית החורף לשנת 2022 ונקבל כיוון ברור לתנופה האדירה שיש במדינה בכל הנוגע לבניה ותשתיות. שנית - נזכיר כי המדד שנחאי נסק בכ- 150% בתוך 10 חודשים לפני הנפילות האחרונות, כך שלעת עתה אפשר אפילו לייחס את הירידות לתיקון. יותר מזה, גולדמן זאקס פרסמו גישה שורית בחודש שעבר בנוגע לשוק הסיני. בנק ההשקעות פרסם תחזית חיובית למדד SCI 300 אשר יזנק על פי סקירתו בכ- 27% בטווח הקרוב (12 חודשים). הסיבה העיקרית שבגולדמן שוריים על השוק הסיני היא האופן בו פועל הממשל לריסון הירידות ועידוד הצמיחה במדינה.

חשוב לזכור כי למרות תחזיות אופטימיות בנוגע לשוק הסיני ולמרות תשואות מרשימות שהציגו המדדים המובילים בסין (כולל אפילו הירידות האחרונות) עדיין מדובר על השקעה בעלת סיכון גבוה. הן עקב התנודתיות החדה והן עקב אי הבהירות בכל הנוגע לנתונים ופעילות הממשל. מעבר לכך שווה לשקול את ההשפעה הפוטנציאלית של סין על שאר שווקים. חולשה צרכנית של השוק הסיני משפיע מאוד על חברות הטכנולוגיה הגדולות (ראינו את אכזבת המשקיעים בהיקף המכירות של אפל החודש בעיקר בשל הירידה במכירות לשוק האסיאתי) ולכן רצוי מאוד לישון עם עין אחת פקוחה לכיוון מזרח.

סוף הסאגה היוונית, או יותר נכון לומר סוף הסאגה היוונית לעת עתה

זה כבר נראה כמו חדשות ישנות אך בחודש יולי נמצא פתרון לסוגיה היוונית. לאחר ההסכמות בבריסל בין נציגי הנושים לאלו היוונים, אושרה ברוב הפרלמנטים ברחבי היבשת עסקת החילוץ החדשה. למרות החדשות הטובות, נראה כי מרוב כיפופי ידיים, כותרות, מאבקים, ושינויי כיוון, כבר לא רואים את העיקר, והעיקר לאו דווקא מבשר טובות מכמה סיבות.

ראשית, באופן פרדוקסלי, העסקה שאושרה בסופו של דבר טובה פחות (או גרועה יותר) מהעסקה שנדחתה לפני כן ע"י משאל העם המדובר. שנית, למרות שנראה כעת כי סוגיית יוון נפתרה, יותר נכון להגיד כי הסוגיה רק נדחתה למועד מאוחר יותר. אין תרחיש סביר כרגע שיוון תצליח לשלם את מלוא חובה בסוף התקופה. פשוט מכיוון ולא הוקמה תשתית לצמיחת הכלכלה במדינה. התשתית היחידה שנוצרה היא גלגול החוב, כך שלמעשה יוון (בתמיכת הנושים) מגלגלת את חובה לעת עתה וממשיכה להתקיים תחת משטר סנקציות דרקוני ביותר.

שלישית, התהליך הכואב והארוך גרם במהלך הדרך הן לירידת ערך האירו והן לירידות במדדי המניות ברחבי העולם בכלל ובאירופה בפרט. זה כמובן ברור, אך נשאלת השאלה - אם בסוף הדרך התוצאה היתה באופן יחסי ידועה לכולם, האם היה ניתן למנוע זאת? התשובה לצערנו גם ברורה - לא. מכיוון ולא מדובר אך ורק על משבר אשראי במדינה קיקיונית באירופה, כי אם ביחסים ומאבקים פוליטיים בגוש האירו אשר לא צפויים להתנהל באופן שונה במידה ונתקל שוב בסיטואציה דומה. לכן בסופו של דבר צריך להתייחס לתהליך עצמו ולא בהכרח לעסקה או למשבר עצמו. ההתנהלות הורגשה היטב בשווקי המניות המובילים ביבשת, בעיקר לאחר ההכרזה על כך שהצדדים הגיעו לפשרה. לראיה מדד ה- DAX הגרמני לחודש יולי.

דאקס

בנוגע לתהליך, משבר יוון הוכיח לנו כי דמוקרטיית המטבע המשותף נתקלה בסימני שאלה מדאיגים ביותר. אם כך תתנהל כלכלת הגוש במשברים הצפויים סביר להניח כי לא כל משבר יסתיים כמו זה של יוון. ההיצמדות לפתרון בו יוון לא נפרדת מגוש האירו, סתר לפעמים את ההיגיון רק בשל אי הודאות והסיכון, כי היפרדות זו תהיה תחילת התפוררות הכלכלה המשותפת ביבשת. את יוון הצליחו הנושים (בהנהגת קנצלרית גרמניה מרקל) לכופף, אך מדינות גדולות, חזקות וגאות יותר כדוגמת ספרד או איטליה הנושים לא יצליחו לנהל באותה מידה אם בכלל. אלו הסתכלו מהצד על הסאגה והסיקו את מסקנותיהן לעתיד, אשר סביר להניח יהיו שונות מאלו של היוונים.

בנוסף חשוב לזכור כי המשבר וההתנהלות השפיעו הן על שווקי המניות והן על שווקי האג"ח לרעה, אך כאשר נשמעו צפירות הרגעה (גם במהלך הדרך וגם עם פרסום הפתרון) ראינו את התיקונים בעיקר במניות וכמעט ולא באג"ח. למעט תשואות יוון ל- 10 שנים אשר נסקו לכיוון ה- 18% בשיא המשבר (כרגע סביב 11% - 12%) לא ראינו תיקונים חדים מדי בגזרת האג"ח (ראינו ריסון מסוים במחירים אך זה אינו משתווה לתנודות שוק המניות). אם ניקח בחשבון את הראלי החיובי במניות שאנו חווים מאז שהמשבר היווני "הסתיים", אפשר יהיה להבין את אלו המזהירים מניפוח שווקי המניות. בכל מקרה, ישנה תמימות דעים בנוגע לכך שהסוגיה היוונית צפויה לחוזר אלינו בקרוב מאוד, כבר בעוד כ- 6 חודשים.

בישראל ריבית אוגוסט ללא שינוי. ב"י מנסה להפריד את השוק האמריקאי משאר העולם

ריבית אוגוסט ללא שינוי - נותרה על רמתה האפסית, 0.1%. יחד עם זאת ניתן היה לראות טון מרוכך יותר אל מול זה שנשמע במסיבת העיתונאים האחרונה (אשר כזכור שלחה את השוק המט"ח לטלטלה גדולה). לפני שנצלול לנתונים היבשים שווה להדגיש כי הטון "המפויס" לא היה מפתיע במיוחד. אחרי הביקורות הצולבות שנשלחו לכיוונו של ב"י בתום הודעת הריבית האחרונה, סביר היה להניח כי הבנק ירצה למתן מעט את הערכות הספקולנטיות בשוק המט"ח. אגב, למעט קפיצות קלות, הדולר/השקל נסחר עדיין מתחת לרמה של 3.8, הרף הפסיכולוגי אותו חצה (כלפי מטה) מיד לאחר הכרזת הריבית הקודמת.

ועכשיו לנתונים ובראשם נתוני האינפלציה. הועדה המוניטרית מציינת את העקביות ביעדי האינפלציה - לטווח הקצר (12 חודשים) היעד עדיין נותר סביב הגבול התחתון, 1.0%, לעומת תחזית של כ- 1.3% לשנתיים. בנוגע למדד יוני הועדה מציינת עליה של כ- 0.3% (מעט מעל לצפי שעמד על 0.2%+), תוך תמיכה בסעיפי ההלבשה וההנעלה אל מול ירידה עונתית בסעיף הפירות והירקות. מעבר לכך, הועדה המוניטרית מדגישה את הסיבות אשר עלולות להמשיך להעיב על עליית המדד: המשך הירידה במחירי האנרגיה ו-תיסוף השקל.

בנוגע לפעילות הראלית הועדה ממשיכה באופטימיות הזעירה עם צפי לצמיחה מתונה במשק המקומי. למרות הירידה בייצוא בבנק ישראל מדגישים כי עיקר הצמיחה צפויה להישען על הצריכה הפרטית. זאת כנראה מתוך הנחה ששוק התעסוקה ימשיך להתאושש במתינות. אגב בנוגע לסקטור התעסוקה יש לציין את המשך ההתחזקות בשכר הראלי לחודשים פברואר-אפריל (1.5% ו- 2.3% בהתאמה) ביחס לחודשים נובמבר-ינואר.

מניתוח הועדה את השוק העולמי ניתן להבחין ב-"מיני" אסטרטגיה של בנק ישראל: בעקבות אי הודאות בשווקים גדולים בעלום כגון סין ואירופה (יוון במוקד), בנק ישראל מדגיש את אפשרות העלאת הריבית בארה"ב, אך יחד עם זאת מייצר סוג של דיפרנציאציה בין שוק האמריקאי לשאר העולם - "בעוד בארה"ב גברו הסיכויים שעליית הריבית תחל עוד השנה, באירופה נמשכת ההרחבה המוניטרית, ובמספר משקים הופחתה החודש הריבית." משמע, נראה כי בנק ישראל מנסה להתיר את הקשר בין הריבית המקומית אל מול זו האמריקאית. הגיוני לחשוב כי הסיבה לאסטרטגיה זו היא לנסות למסמס את לחצי התיסוף של השקל.

לסיכום- הותרת הריבית לא הפתיעה וכך גם "רוח" דברי הועדה, אשר ניסתה למתן את העצבנות בשוק המט"ח (זה עדיין לא התאושש ממסיבת העיתונאים האחרונה). בבנק ישראל מציינים את האפשרות להעלאת ריבית אפשרית בארה"ב ויצירת הפרדה בין השוק האמריקאי החזק לשאר העולם השורר באי ודאות. כל אלו ממשיכים להציג את האפשרות כי בנק ישראל יצטרך להוריד את הריבית בקרוב. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי אלו תלויים הן בהתפתחות השווקים בעולם (עם עין פקוחה לכיוונם של סין, יוון ואירופה בכלל) ותנודת השקל אל מול סל המטבעות.

לכן כהמשך לנושא הריבית אפשר לראות שוב את המלכוד של בנק ישראל - מחד סביבת האינפלציה (למרות עמידה ביעד התחתון) עדיין נמוכה, השקל ממשיך במהלך התיסוף (למרות חוזקת הדולר האמריקאי מול סל המטבעות), פעילות הייצוא ממשיכה להדאיג (ואנחנו עוד צפויים לראות ריקושטים נוספים במידה והחרם הכלכלי על ישראל יתרחב), ומאידך מדד ת"א 25 ממשיך לעלות. כאמור הורדת ריבית תתדלק שוב את שוק המניות הישראלי ועל כן, בנק ישראל חושש לבצע מהלך זה. עדיין, לא בטוח כי הבנק יצליח לדחות את ההחלטה לאורך זמן.

בנוגע למעו"ף, ראינו שוב את המדד חוזר לרמות שיא מעל לרף ה- 1,700 נ"ב (המדד לחודש יולי פקע ב- 1,728.89). גם המדד בבורסה המקומית הושפע לטובה מהראלי השורי בשווקים העולמיים בראשם השוק האמריקאי. מעבר להשפעה החיובית ראינו שוב את החוזקה של השוק המקומי אל מול שלל האירועים בעולם. בעוד שהמדדים המובילים באירופה, ארה"ב ואסיה משכו כלפי מטה לתקופה מסוימת במהלך החודש עקב המשבר היווני והמימושים בסין, מדד המעו"ף המשיך לטפס מעלה. ניתן לראות את תנועת המדד למהלך החודש החולף.

תל אביב 25

החודש במספרים - מדדים מובילים ומטבעות

טבלה

יורו דולר

דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :