תוכן סקירה

דניאל אורני, IBI TRADE

למרות התראות ההאטה בכלכלה העולמית - הפד' לא מתרגש

בארה"ב ניתן לראות כי בכירי הפד' מכירים בהרעת התנאים בכלכלה העולמית. אנו עדיין לא רואים שינוי מדיניות פורמאלי בנוגע לתוואי הריבית לשנת 2016, אך נראה כי גם בפד' מתחילים לבחון את ההשפעות של ההאטה הגלובלית. אין זה אומר כי כל איתות שלילי של השווקים בעולם יהווה בהכרח שינוי במדיניות המוניטארית. לראיה, בנאומו האחרון של סטנלי פישר, סגן יו"ר הפד' הדגיש את ההערכה השגויה שהיתה בשנת 2011. אז כאשר כלכלת גוש האירו עמדה בסכנת אשראי אשר גרמה לזעזוע חריף בשווקים העולמיים, הפד' העריך (כמו כולם), כי ההשפעה על הכלכלה העולמית צפויה להיות הרסנית. כיום אנו יודעים כי אומנם העולם התכנס לסטגנציה, אך לא ראינו צמיחה שלילית חריפה בשווקים המובילים באירופה.

כהמשך ישיר לכך, כעת קריאת השווקים הופכת להיות מאתגרת ביותר, כולל כמובן בארה"ב. אנו רואים כי המדדים המובילים, כמו ה- S&P והדאו, למרות התנודתיות במהלך החודש לא רשמו תשואות חדות לכאן או לכאן (גרף מטה). אם נסתכל על אירועים אשר יכולים היו להשפיע מעבר לאירועים גלובליים (מחיר הנפט, שאלת הצמיחה בסין וכו'), נראה כי השפעתם הורגשה, אך לא כמו תמיד. בגזרה זו ראויים לאזכור נתוני התעסוקה, אשר ממשיכים להציג את ההתאוששות המרשימה בסקטור. שיעור האבטלה שובר שיאים עם 4.9% לחודש ינואר, וזאת בעוד ששיעור ההשתתפות לא משתנה יתר על המידה (62.7%). למרות זאת השינוי במספר המועסקים הכה כלפי מטה את הצפי עם יצירה של 158 אלף משרות חדשות (183 אלף בצפי האנליסטים ו-251 אלף בנתון הקודם). בנוסף שיעור הצמיחה לרביע האחרון של שנת 2015 עודכן ל- 1.0% בלבד בשיעור שנתי, למרות גידול בהוצאה הפרטית לחודש ינואר של כ- 0.5%, ושיפור בשיעור האינפלציה ל- 1.0% (חזרה לרף ה- 1.0% ומעלה לאחר 0.8% בנתון הקודם).

אסאנדפי

דואו גונס

אם כך, נראה כי כעת המשקיעים מתמחרים את שוק על פי "תחושות" ו-"היסטריות", כולל כמובן זעזועים הנובעים מנכסים ספקולטיביים כמו למשל הנפט, אשר צפוי להמשיך לתת את הטון בחודשים הקרובים. בתוך כך, ניתן לראות את העלייה בפרמיית הסיכון, תוך ניתוב הכסף בחזרה לרכיב האג"חי - תשואת ה- Treasury שברה כלפי מטה את הרף הפסיכולוגי של ה- 2.0% לראשונה מזה כשנה. אגב אם ב"רחשי שוק" עסקינן, יש לציין את מדד משיגן לחודש פברואר, אשר מודד את הערכת הצרכנים לתנאים הכלכליים לטווח הקרוב. זה הפתיע לטובה עם קריאה של 91.7 נ"ב. לעומת זאת מדד הייצור של מחוז שיקאגו הציג דווקא סנטימנט נגדי עם קריאה מתחת לרף ה- 50 נק', אשר מציג התכווצות בסקטור (47.6 נ"ב).

הפער הנ"ל מהווה אינדיקציה לתחושות השוק. בעוד הסקטור היצרני אולי כבר מרגיש את ההאטה בעולם (בעיקר חברות מכוונות ייצוא לשוק הסיני), הצרכנים בתוך השוק האמריקאי לא מתרגשים במיוחד. אלו ממשיכים לשמור על רמת צריכה יציבה ושוק תעסוקה חזק. אך יש לשים לב לנורת האזהרה מכיוון גזרת הייצור - יכול להיות שבסופו של הדבר הזהרות הצמיחה יהיו מוגזמות, אך שחיקת הרווחים כעת ואי יצירת מנועי צמיחה אפשריים בשווקים אליהם מכוונות החברות האמריקאיות הגדולות, עלולים להיות נבואה אשר מגשימה את עצמה. כעת, השוק האמריקאי ממשיך להיות "השפוי" ביותר, למרות שגם הוא כמובן חשוף לתנודות בשווקים העולמיים ולמחירי הסחורות והאנרגיה.

מתכנסים לרגע האמת - ה-ECB נתון לחצים כבדים לעמוד בציפיות המשקיעים

תקציר הפרקים האחרונים: בחודש ינואר הצית דראגי את השווקים עם אמירתו לגבי הותרת הריבית ללא שינוי. נגיד ה- ECB הדגיש כי הבנק המרכזי לא יהסס לפעול במידת הצורך גם בכינוס הקרוב בחודש מרץ. המשקיעים תרגמו את אמירותיו של דראגי עם ראלי אדיר, כאשר ה- DAX הגיב בעליות של מעל ל- 2.0% לאותו יום, עליות אשר המשיכו ברציפות לימים שאחרי הנאום. אך לאחר שההתלהבות שכחה, הורגש שוב הסנטימנט השלילי ואיתו החששות הכבדים בנוגע ליציבות הבנקים האירופאיים, בעיקר אלו החשופים לשוק האנרגיה, כדוגמת דויטשה בנק. להלן גרף מדד ה- DAX לחודש החולף.

אינדקס דאקס

כעת כאשר הן סביבת האינפלציה והן הפעילות הראלית נמצאות במצב של היתדרדרות מחדש, האתגר של ה- ECB הופך אפילו למורכב יותר. למעשה כל ההשפעות מהצעדים, הנאומים, ההרחבות וכו', כמעט והתפוגגו לחלוטין. לכן, נשאלת השאלה מה עוד נשאר בארסנל של ה- ECB? בעניין זה שווה להתעכב על כך שדראגי חוזר ומדגיש את חשיבותם של  צעדים פיסקליים בצוותא לאלו המוניטריים. גישה זו אינה מתיישרת עם המדיניות הגרמנית מתוך ה- ECB, וזו עובדה נוספת ללחץ שמצוי דראגי - הציפיות מישיבת מרץ הקרובה עצומות, ואינן נמצאות בהלימה עם הגישות השונות בבנק האירופאי. כאשר דראגי "נמשך" לכמה כיוונים במקביל, כאשר שאלת הצמיחה, האינפלציה, יציבות הבנקים, היקף ההרחבה הכמותית, ותוואי הריבית – כולן עומדות על אותה המדוכה, הבעיה סבוכה והופכת להיות מאוד מסוכנת. על כן צפויה לנו תנודתיות חדה לקראת הישיבה אשר עלולה להתחיל עוד בחודש הנוכחי. יש להניח כי כל פרסום באחד מהנושאים הבוערים הנ"ל צפוי להוות משקל מסיבי על שווקי המניות המובילים באירופה.


בנק ישראל לא ממהר לפעול - לעת עתה נתוני המאקרו של המשק מעודדים

בישראל, ממשיכים להמתין להחלטות הבנקים המרכזיים בעולם, ה- FED וה- ECB. בנק ישראל מבהיר כי לא צפויה כל החלטה קרובה בגזרת הריבית, זאת על רקע המשך הירידה האינפלציונית. לראיה, מדד המחירים לחודש ינואר ירד בכ- 0.5%. אגב ראוי לציין כי למרות זאת הציפיות לאינפלציה דווקא במגמת עליה מזערית, בשונה ממה שראינו בחודשים האחרונים. החזאים צופים  עלייה של כ- 0.4% ב-12 המדדים הקרובים, לעומת עלייה של כ- 0.3% בחודש הקודם. עיקר היחלשות המדד הינה בשל פעולות יזומות של הממשלה בגזרת יוקר המחיה, כמו גם בשל המשך צניחת מחירי האנרגיה. כרגע נראה כי פעולות הממשלה צפויות להמשיך לייצר לחצי דפלציה במדדים הקרובים, אך מאידך אם נמשיך לראות עלייה בשכר הראלי (אם כי בשיעורים משמעותיים יותר), ייתכן ונראה תמיכה להחזרת האינפלציה לפחות מעבר ליעד התחתון.

בגזרת הפעילות הראלית ניתן לראות נתונים מעודדים. האומדן לתוצר הרביע האחרון של 2016 מצביע על צמיחה של כ- 3.3%, זאת על פי החשבונאות הלאומית. חשוב לזכור כי למרות שנתון זה אינו סופי, שיעור צמיחה בסדר גודל זה, בעוד המשק הישראלי מתנהל זה 4 חודשים תחת גל טרור, בהחלט מרשים. אך אסור לשכוח כי סקטור התיירות אשר נכנס לתקופתו הפורייה בשנה צפוי לחוות ירידה אם המצב יימשך או כמובן יחמיר. בנוסף, ההשפעות של ירידת הפריון המתונה נותנת את אותותיה בדרך כלל באיחור של רבעון. בכך, האינדיקטורים המעורבים לרביע הראשון של 2016 אכן מאששים זאת, ועל כן שאלת הצמיחה של המשק הישראלי נתונה בספק.

בשוק המניות ראינו כי גם השוק הישראלי, נמשך כלפי מטה. מדד המעו"ף, למרות ההתאוששות בשבועיים האחרונים של החודש, השיל מערכו כ- 2.5% במהלך החודש החולף, כאשר זו מצטרפת לירידה שנתית של כמעט 6%. למעשה רוב הסקטורים המובילים הציגו ירידות חודשיות בהתאם לסנטימנט בעולם, למעט סקטור הבנקים. זה אופיין באווירה חיובית בעיקר בשל הדוחות שפורסמו החודש, אשר הדגישו שוב את רמת הרווחיות הגבוהה של הבנקים. הסקטור הנ"ל מצוי בעננת וועדת שטרום, אשר עיקריה הינם הפרדת חברות האשראי מהבנקים הגדולים. דיון הפרדת חברות האשראי צפוי להמשיך להיות במוקד בכל הקשור לסקטור. חברות האשראי מהוות פרת מזומנים "קדושה" לבנקים, ואלו צפויים להילחם בכל הכוח על מנת להשאיר את נתח הפעילות הנ"ל תחתם. למרות הדחיפה המסיבית של משרד האוצר למהלך, הן בנק ישראל והן המפקח על הבנקים לא נתנו עוד את ברכתם. אין זה מפתיע - שני גופים אלו ממונים על יציבות המערכת הבנקאית וכל זעזוע מסוג זה הופך את עבודתם למאתגרת יותר. לכן, ניתן להסיק כי דיון זה ימשיך, ואת השפעותיו אנו צפויים להמשיך לראות גם על מניות הבנקים, וכפועל יוצא גם על מדד המעו"ף בשל משקלם של הבנקים הגדולים במדד. להלן תנודות מדד המעו"ף ומדד הבנקים במהלך חודש פברואר.

תא 25

תא בנקים

החודש במספרים - מדדים מובילים ומטבעות

טבלה

דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :