תוכן

דניאל אורני, IBI TRADE

חודש ספטמבר עמד סימן הריבית בארה"ב. למרות החוזים אשר הציגו ערב ההכרזה הסתברות של כ- 30% בלבד להעלאת ריבית, תגובת המשקיעים לאחר הכרזת הפד' היתה חוסר וודאות ובלבול רב. כאשר יו"ר הפד', ג'נט יילן הכריזה כי הריבית נותרה ללא שינוי, שווקי המניות בארה"ב ולאחר מכן בשאר העולם נכנסו לראלי שלילי שלמעשה נמשך עד היום. מדוע זה קורה והאם זה מרמז משהו על הכרזת הריבית הקרובה של בנק ישראל?

בארה"ב - ככל הציפיות כך גובה הירידות. טלטלה בשווקים לאחר הכרזת הפד'

במרכז חודש ספטמבר עמדה הכרזת הריבית של הפד'. כפי שדובר רבות, גם בסקירותינו הקודמות, השווקים יצרו Build up משמעותי להעלאת הריבית בארה"ב. זאת על רקע ההתאוששות המרשימה של הכלכלה הגדולה בעולם במהלך השנה וחצי האחרונה. התאוששות אשר גובתה בנתוני מאקרו בשלל סקטורים המהווים את האינדיקטורים המרכזיים למנועי צמיחה - ייצור, צריכה, נדל"ן ובעיקר תעסוקה (שיעור האבטלה במשק האמריקאי ממשיך לעמוד הנמוך מאז 2007, 5.1% בלבד).

למרות שהחוזים ערב החלטת הריבית הציגו הסתברות של כ- 30% בלבד להעלאת ריבית, עדיין האווירה בשווקים היתה של 50-50, קרי ניתן היה לראות חלוקה כמעט שווה בהערכות להעלאה או להותרה של הריבית. בפועל, כאשר פורסם כי הפד' החליט להותיר את הריבית על כנה, השוק הגיב בירידות חריפות של עד 1.7% במדדים המובילים כיום לאחר ההכרזה, כאשר ה- NASDAQ השיל מערכו כ- 5.56% במצטבר עד לסוף החודש. אם כן נשאלת השאלה - מדוע הגיב השוק בחדות כזו אם ההסתברות להעלאת ריבית לא היתה גבוהה עד כדי כך? להלן השינוי מדדי המניות המובילים בארה"ב לחודש ספטמבר, מדד ה- NASDAQ, ה- S&P 500 ומדד ה- DOW JONES.

צבעוני

התשובה הינה בכמה מישורים. ראשית, נראה כי בפועל ההסתברות היתה גבוהה יותר. לראיה, מסקר של סוכנות בלומברג ניתן היה לראות כי 53 אנליסטים מתוך 113 (כ- 47%) צפו העלאת ריבית. לעומת זאת ההחלטה של הפד' התקבלה ברוב מוחץ של 9 ל-1, משמע רחוק מאוד מיחס הצפי.

שנית, הפד' הדגיש בהודעתו את רמת האינפלציה הנמוכה ואת ההערכה לסביבת אינפלציה נמוכה גם בטווח הקרוב. אם נחבר להודעה זו את מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט אשר לא הציג כלל צמיחה (0.0%), ניתן בהחלט לחזק את הערכת הפד'.

שלישית, הפד' עדכן כלפי מטה את תחזית הריבית. לשנת 2015 הצפי הינו לריבית של 0.4%, לשנת 2016 1.4%, 2.6% בשנת 2017, וב- 2018 שיעור הריבית צפוי לעלות ל- 3.5%. זאת בנוסף לחיתוך גם בתחזית הריבית כך שבשנת 2018 האינפלציה הצפויה עומדת על כ- 2%.

רביעית, הפד' צופה האטה בצמיחה הגלובלית, אשר צפויה למשוך בסופו של דבר את ארה"ב כלפי מטה. "המצב בחו"ל נראה פחות טוב, והתחזקות הדולר מחריפה את המצב הזה והדבר עלול בסופו של דבר להשפיע גם על ארה"ב" ,לשון ההודעה. אגב קרן המטבע הבינלאומית הציגה את סקירתה בנוגע לצמיחה עולמית ואכן ניתן לראות קורלציה להערכת הפד' – בראיון לרשת CNBC בסוף החודש, הדגישה יו"ר הקרן, קריסטין לגארד, את דאגתה הן מהירידה בהיקף הסחר העולמי והן ממצב הכלכלה בעולם. עיקר דאגתה של לאגרד מתמקדת בשווקים המתפתחים ובראשם סין אשר גוררים את כלכלת העולם לסחרור. אגב חשוב לציין גם את הורדת תחזית הצמיחה של ארגון הסחר העולמי (WTO). הארגון צופה צמיחה בסחר של כ- 2.8% לשנת 2015 ו- 3.9% לשנת 2016. זאת לעומת התחזית המוקדמת לצמיחה חזקה יותר של כ- 3.3% ו-4.0% בהתאמה.

חמישית, הפד' הדגיש את דאגתו מהטלטלה שעברה על השווקים בעולם בעקבות הראלי הדובי בסין. נזכיר כי במהלך חודש אוגוסט נוכחנו לראות את ה- sell off החריף ביותר בשוק הסיני עליו הרחבנו בסקירתנו הקודמת. מהלך זה גרר את השווקים ברחבי העולם לחודש הגרוע ביותר מזה שנים. על כן, לאחר טלטלה כה גדולה, לא יכלו בכירי הפד' להתעלם מהסיכון הגלום בשוק המניות עקב העלאת ריבית.

כל אלו אכן מיישרים קו עם המציאות, אך חשוב לקרוא בין השורות. הודעת הפד' לא הפתיע את השוק מעצם ההחלטה, כי אם בשל השינוי ברטוריקה. שינוי זה גורם לפד' לאבד את אמינותו אצל ציבור המשיקיעים בכל הנוגע למדיניות הריבית שהוא מציג.

הרטוריקה של הפד' בנושא הריבית השתנתה פעם אחת בצורה מינורית וכעת בצורה קיצונית יותר במהלך 8 השנים האחרונות. תחילה, הפד' הדגיש כי עד שלא נראה התאוששות ברת קיימא בסקטורים המובילים של המשק האמריקאי (ייצור, נדל"ן, צריכה ותעסוקה) לא יהיה על מה לדון. לאחר מכן, כאשר הנתונים הוכיחו שוב ושוב כי ההתאוששות אכן משמעותית, ואכן גם מחלחלת לשאר שכבות המשק (כאשר הן סקטור התעסוקה והן סקטור הצריכה הציגו נתונים מרשימים ועקביים), שינה מעט הפד' את הטון - הפד' החליט להעביר את מרכז תשומת הלב לשלל אינדיקטורים נוספים המייצרים תמונת מצב מהימנה של השוק, כגון סביבת האינפלציה. את זה השוק עוד קיבל, אבל את השינוי האחרון כבר היה יותר מידי. למעשה הפד' מעביר כעת את בחינת העלאת הריבית מהשוק האמריקאי לשוק העולמי, קרי לא מספיק שהמשק האמריקאי מציג צמיחה אשר מאפשרת העלאת ריבית ויציאה רשמית ממשבר 2008, עכשיו גם הכלכלה העולמית שזורה בהחלטה, ולכן תגובת המשקיעים היתה כל כך עצבנית, ולו רק בשל התחזית הקודרת.

אך למרות כל אלו, יו"ר הפד', יילן הצליחה ליצור אופטימיות זעירה בנוגע לעתיד. יילן הצהירה כי אם יוחלט ע"י הפד' לבצע העלאת ריבית כבר באוקטובר (קרי ריבית לחודש נובמבר), הפד' יכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת. משמע, במידה ונדע על מסיבת עיתונאים של הפד' לפני זו המתוכננת על פי לוח הזמנים הסטנדרטי (עדכון בחודש דצמבר), נוכל להבין את משמעותה. אגב, זה כמובן עומד גם לכיוון ההפוך - אם הפד' יזמן מסיבת עיתונאים מיוחדת ולא יעלה את הריבית, ייתכן ונוכל לראות שוב מהלך עצבני של השווקים כלפי מטה.

באירופה - מריו - "נעשה מה שצריך" - דראגי. נגיד ה- ECB שולח קריאות הרגעה בנוגע לתוכנית ה- QE.

להבדיל מהצהרותיה של יילן, מקבילה האירופאי, מריו דראגי ממשיך לספק את הסחורה. יו"ר ה-ECB הבהיר כי גם אם וכאשר הריבית בארה"ב תעלה, הבנק האירופאי מוכן להמשיך עם תוכנית ההרחבה הכמותית אפילו עד ספטמבר 2016. זאת הן בשל החולשה בעולם והדאגה מהשוק הסיני, הן בשל סביבת אינפלציה אפסית בכלכלת הגוש והן בשל תוצאותיה הטובות של התוכנית עד כה.

בנוגע לאינפלציה, דראגי מעריך בסקירתו כי כלכלת הגוש תגלוש אף לדפלציה לכמה חודשים (לא הגדיר פרק זמן ברור), כאשר התחזית השנתית עומדת על רמת אינפלציה של כ- 0.1% בלבד. במהלך שנת 2016 צפויה האינפלציה עפ"י תחזית זו לטפס לשיעור של כ- 1.1%.

הודעתו של דראגי התקבלה בחיוב אצל המשקיעים - מדד ה- DAX , אשר טרם ההכרזה נסחר בעליות של כ- 1.6%, עלה בעוד 2.5%. מגמה זו נתמכה בשלל נתוני מאקרו חיוביים. סקר IFO בגרמניה, אשר מציג אינדיקציה לסביבה העסקית למהלך ששת החודשים הקרובים, שוב עם קריאה חזקה של 108.5 נ"ב, ממשיך להיתמך בסביבה עסקית יציבה. בנוסף עדיין בגרמניה, מדד מנהלי הרכש לחודש אוגוסט הציג קריאה של 53.3 נ"ב ולחודש ספטמבר 52.5 נ"ב, שתיהן מעל ל-50, קרי התרחבות הסקטור. אגב פעם אחרונה שהמדד ירד מקריאה של 50 נ"ב היתה באוקטובר 2014.

למרות זאת מהסתכלות על תשואות המדדים המובילים באירופה, ספטמבר ממשיך את הראלי הדובי עם ירידות של עד כמעט 7%, מה שמעביר לראשונה השנה את חלק מהמדדים לתשואה שלילית מתחילת השנה. זאת עקב הסנטימנט השלילי מארה"ב (ומסין בחודש שעבר) אשר גררו את גם את אירופה כלפי מטה. לראיה תנודת מדד ה- DAX ומדד ה- EURO STOXX 600 במהלך החודש.

AG

אירופה

בישראל - שוב חוזרת שאלת הריבית. האם ב"י יהיה חייב לפעול?

ככל שהפד' מתרחק מהעלאת ריבית, כך בישראל מתקרבת השעה להורדה נוספת של הריבית. למעשה בנק ישראל ממשיך לעמוד בדילמה האם להוריד את הריבית לרמה אפסית. כמובן שהורדת ריבית מעמידה את ב"י ישראל בפני מהלך תיסוף נוסף של השקל. כעת (בזמן כתיבת שורות אלו), הזוג דולר/שקל הצליח לחצות כלפי מטה את רף ה- 3.9, אך המהלך לא התפתח לכיוון ברור. לראיה לאחר הודעת הפד' אכן הדולר נחלש אל מול סל המטבעות, אך יום לאחר מכן ראינו נהירה חוזרת לכיוון חוף המטבחים של הדולר, אשר חיזקה אותו שוב בשל תמחור המצב העולמי של השוק. אם בנק ישראל ירצה "להכות בברזל", הורדת ריבית בהחלט יכולה לתדלק עוד יותר את פיחות השקל. להלן תנודת הדולר/שקל לחודש ספטמבר.

דולר שקל

במסגרת שקלול הסיכון של בנק ישראל יש להתייחס גם לרמת הפעילות הראלית ולמצב הכלכלה של מדינת ישראל, וזה אינו מזהיר במיוחד. רק בחודש יולי האחרון פרסם הלכלכן הראשי של משרד האוצר את תחזית הצמיחה ל- 2015 ו- 2016 אשר עמדה אז על 3.1% ו- 3.3% בהתאמה. כעת התחזית של האוצר, אשר פורסמה בתחילת חודש ספטמבר עודכנה כלפי מטה בכ- 0.4%, לשיעור צמיחה של 2.9% בלבד לשנים אלו. כל זאת על רקע החלטה להפחתת מס החברות (בכ- 1.5%) והמע"מ (בכ- 1.0%), אשר נכנסה לתוקף בראשון לחודש אוקטובר. אגב חשוב להדגיש כי על סמך התחזית הקודמת נבנה תקציב 2015- 2016, אשר טרם הועבר בכנסת.

התחזית שונתה עקב עדכון שיעור הצמיחה של הלמ"ס לרבעון הראשון והשני של 2015. זה רשם שיעור צמיחה אפסי לנפש ב-2 הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית. בנוסף הפחתת המיסים צפויה לגרוע מהכנסות הממשלה כ- 6.5 מיליארד שקל בשנה, מה שיהפוך את יעד הגרעון (כ- 2.9% מהתוצר לכל שנה) לכמעט בלתי אפשרי. למרות זאת, מפרסום הסקירה של משרד האוצר ניתן לראות כי בכירי האוצר עדיין מאמינים בעמידה ביעד הגרעון, למרות שלא היה פירוט כיצד בדיוק האוצר מתכוון לעשות זאת.

בנוגע לשוק המניות בארץ, גם זה לא חמק ממסכים אדומים החודש, כפי שקרה בשאר העולם. למעט מדד הבנקים עם עליה מזערית של כ- 0.5% (בעיקר בשל ניתוב חלקי לחוף מבטחים), כל המדדים המובלים בבורסה המקומית רשמו תשואה שלילית של עד 6.45%. הבורסה בכלל ומדד המעו"ף "סבלו" כל סוף החודש משבועות נטולי מסחר בשל החגים ועל כן פערי ארביטראז' שליליים היכו פעם אחר פעם את המדד בחוזקה גבוהה יחסית. אין זה דבר חדש לתקופת החגים, אך הפעם בשל העובדה כי כמעט כל החגים נפלו על ימי מסחר, קשה היה לסוחרי המעו"ף להיכנס לפקיעה ולו בגלל ימי מסחר פחותים בזירה המקומית, בעוד בארה"ב ובשאר העולם המדדים הציגו תשואות שליליות בימים של לפני הפקיעה. להלן תנודת מדד ת"א 25 למהלך החודש.

תא 25

החודש במספרים - מדדים מובילים ומטבעות

טבלה

דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :