תמונה-לסקירה--נובמבר-2015

דניאל אורני, IBI TRADE

האירוע העיקרי בנובמבר היה גל הטרור בצרפת אשר גרם לצניחה בשווקים ברחבי העולם. אכן נראתה היסטריה מסוימת סביב השפעת האירועים הן על הפעילות הראלית (צרפת ובלגיה היו בהסגר למשך כמה ימים) והן בשווקי המניות. למרות זאת ראינו כי שלל נתוני מאקרו חיוביים דחפו בחזרה את השווקים כלפי מעלה. בארה"ב היו אלו נתוני התעסוקה, אשר כמעט לא השאירו ברירה לבכירי ה-FED בנוגע להעלאת הריבית. ובאירופה גרמניה עם נתונים חזקים בשלל סקטורים מובילים (ייצור, צריכה ותעסוקה) הובילו את מדד ה- DAX לראלי של כ- 5% חודשי. בישראל לעומת זאת, מדד המעו"ף וה- 75 עם חודש שלילי (0.83%- ו- 3.01%- בהתאמה), כאשר סקטור הגז מתכנס לרגע האמת. למרות הסרת חסמים אפשריים, אנו רואים שחברות הגז עדיין לא מציגות ראלי חזק. ננסה להבין מדוע.


בארה"ב - האווירה הצרכנית בתקופת החגים מהווה אינדיקציה למגמות שבעונת הדוחות

בארה"ב החלה תקופת החגים, ולראשנה מזה שנתיים, האווירה הצרכנית נתמכת בהתאוששות הכלכלה, בעיקר בסקטור התעסוקה. לראיה, דוח התעסוקה לחודש אוקטובר הכה את התחזיות עם קריאה חזקה במיוחד של כ- 270 אלף משרות חדשות. בנוסף שיעור האבטלה ירד ל- 5%, כולל אינדיקציות לא מדידות על עלייה גם ברמות השכר וכפועל יוצא כמובן, עלייה בהכנסה הראלית של הצרכן האמריקאי. בתוך כך, ההסתברות להעלאת הריבית בארה"ב גבוהה מתמיד, וייתכן וכבר בחודש דצמבר נוכל לראות העלאה ראשונה מאז תחילת מדיניות הריבית אותה הנהיג נגיד הפד' הקודם, ברננקי, אי שם בשנת 2008. למרות זאת לא ראינו תנודה גבוהה במדדים המובילים, גם בשל התקופה אשר נחשבת בדרך כלל לתקופת התמנה של סוף השנה. להלן תנודת מדד ה- NASDAQ למהלך החודש החולף. ניתן לראות בבירור את הצניחה במדד ביום שישי ה-13, אותו יום בו הטרור הכה ברחובות פריז. למרות זאת, כמו שנרחיב בהמשך, המדד חזר לרמותיו טרם האירוע ואף סיים עם תשואה חודשית מעל ל- 1%.

נאסדאק

בחזרה לסקטור הצריכה, נזכיר כי בשנתיים האחרונות רמות הצריכה בתקופת החגים היו נמוכות משמעותית בעיקר בשל מזג אוויר קיצוני אשר שיתק את צפון מזרח אמריקה. גם השנה, יכולנו לראות שההוצאה הפרטית בארה"ב לא שוברת שיאים, אם כי עדיין נראתה יציבה. למרות זאת, בששת החודשים האחרונים המשק האמריקאי הוכיח כי הצמיחה הינה ברת קיימא, כאשר זו אף הצליחה לחלחל גם לשכבות השונות במשק. עובדה זו מעט סותרת את הדוחות הפושרים שאנו רואים בוול סטריט. בשורת ההכנסות הנתונים פושרים, עם ירידה ברורה בסעיף המכירות בעיקר אצל חברות הטכנולוגיה מוטות היצוא (פחות מ-50% מהחברות המדווחות מממד ה- S&P500 הכו בשורת ההכנסות, כאשר הממוצע בחמש השנים האחרונות עומד על כ- 57%). זאת ניתן להסביר בעיקר על ידי ההאטה שאנו רואים בשווקים המתעוררים, פלח השוק המשמעותי ביותר אליו נותבו רוב המכירות בשנים האחרונות (סין בעיקר). אך למרות החולשה בגזרת הייצוא, חברות רבות יכולות להתנחם מעליה במכירות בתוך ארה"ב. זאת כתוצאה מהשיפור הניכר שאנו רואים באופן עקבי בשוק התעסוקה, ויכולת הצריכה של הצרכן האמריקאי.

לעת עתה, לאחר שרוב החברות המדווחות פרסמו את דוחותיהן, אנו רואים כי השפעות מאקרו כלכליות, וגיאו פוליטיות (בעיקר אלו הקשורות למאבקים במזרח התיכון בין נסיכויות הנפט) השפיעו רבות על השורה העליונה. למרות זאת ראינו בכל זאת רמת רווחיות טובה מעט מהצפי, בעיקר בשל ירידה בהוצאות שינוע לחברות יצוא, והתייעלות תפעולית כללית כשם מחירי האנרגיה בעולם ממשיכים להיסחר ברמות שפל. עובדה זו בתוספת סביבת צמיחה חלשה בעולם, ממשיכים לייצר את התמיכה לאפשרות העלאת הריבית בארה"ב. אין זה דבר חדש - השיח שעולה מתוך ה- FED ממשיך להישמע כהכנה לרגע בו תפורסם העלאת הריבית, אולי כבר במסיבת העיתונאים הקרובה. כרגע אנו לא רואים את תמחור הנכסים בשוק לאיזשהו כיוון, כאשר התשואות של ארה"ב ל-10 שנים לא חוצות כלפי מטה את רף ה- 2.1%. סביר להניח כי לקראת ההכרזה נוכל לקבל את האינדיקציה להעלאה או הותרה של הריבית. אם לא יהיו נתוני מאקרו אשר יפתיעו מאוד לרעה, או לחילופין אם יקרה אירוע משמעותי אשר צפוי לגרור את השווקים לטלטלה (כמו נפילת השוק הביני לפני חודשיים), הותרה של הריבית תתקבל ככל הנראה בהפתעה אצל המשקיעים.


אירופה - בצל הטרור נתוני מאקרו חיוביים תומכים לעת עתה בשווקי המניות, בעיקר בגרמניה

באירופה התנהל המסחר החודש על רקע אירועי הטרור בפריז. בהשוואה לתגובת המשקיעים בארץ לאירועי הטרור, יכולנו לראות את ההיסטריה כאשר מדובר על שווקי אירופה. ואכן, גם בשל הסיקור התקשורתי הבלתי פוסק אשר מעלה את רמות החרדה, וגם בשל העובדה כי האירועים משפיעים כלכלית על השווקים המקומיים (כמו למשל הסגר הלא פורמאלי שהיה בצרפת, או שיתוק המדינה בבלגיה), התגובה בשווקי המניות לא איחרה לבוא. למרות זאת הדגש באירועים מסוג זה הינו תמיד איפקט לטווח המיידי ותו לא. בטווח הארוך סביר להניח שנראה את התיקון לירידות שראינו בשבוע שלאחר האירועים. לראיה, מדד ה- CAC 40 סגר את החודש אפילו בעליה של מעל ל- 1%.

אם נתעלם מהאירועים הביטחוניים, נוכל לראות שוב את המגמה החיובית באירופה, אשר נתמכה גם החודש בשלל נתוני מאקרו מעודדים, כאשר גרמניה נותנת את הטון. מדד מנהלי (52.9 נ"ב) הרכש עם קריאות שעדיין ממשיכות להיתמך מעל לרך ה-50 נקודות, רמה המציגה התרחבות בסקטור בייצור. שיעור האבטלה נמצא בשפל מאז 2011, עם 6.3%. סקר ה- IFO ,ZEW, ו- GFK, המייצגים את האווירה הצרכנית והעסקית במשק הגרמני גם הם עם קריאות שיא (109, 10.4 ו- 9.3 בהתאמה). כל אלו ממייצגים את התמונה שאנו רואים ממדד ה- DAX, עם תשואה חיובית של כמעט 5% לחודש נובמבר, וכמעט 16% תשואה שנתית. ניתן לראות את תנודת המדד לחודש נובמבר.

דאקס

בסין - הנשיא הצהיר על כוונות הממשלה לטיפול בשיעורי הצמיחה, ובכך נתן את האות לעליות

באסיה כרגיל העיניים נושאות לשוק הסיני שמראה סימני התאוששות. לראיה המדדים המובילים הציגו תשואה חיובית מעל ל- 1.5% וזאת בעיקר בשל פעולות אקטיביות של הממשל, או לפחות הצרה על הרצון לפעול. נשיא סין נאם הבהיר במהלך החודש החולף כי הממשלה תריץ תוכנית חומש עמוסת רפורמות, במטרה להגדיל את ההוצאה הפרטית. עיקר התוכנית היא מציאת פתרון ל-2 סוגיות מטרידות השזורות זו בזו. הראשונה היא טיפול באוכלוסייה המזדקנת תוך העלאת גיל הפרישה, והשנייה היא ביטול ההוראה להביא ילד אחד בלבד. כל אלו על מנת להשאיר את שיעורי הצמיחה סביב ה- 7%, כאשר לדברי הנשיא יעד זה יושג בקביעת רף צמיחה מינימלי של 6.5% לשנים 2010-2020. האם זה אומר שלראשונה מדברים בסין על שיעורי צמיחה הנמוכים מ- 7%, גם אם באופן עקיף? ואם אכן כך, האם ייתכן ונראה שיעורים צמיחה מתחת לרף כבר בקרוב?

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה לאחרונה תחזית בה צפי הצמיחה של השוק הסיני עמד על 6.3% לשנה הבאה (2016). זה אכן מתחבר לדבריו של הנשיא הסיני שאולי בכוונתו להכין את הקרקע לקראת פרסום נתוני מאקרו מסוג זה. עד לרגע זה, ניתן לראות כי המשקיעים חוזרים בזהירות רבה לשוק המניות, למרות שכרגע נראה כי אלו בעיקר המשקיעים הזרים, ואלו אינם רבים (בשל הקושי בלהיכנס לשוק זה). אותם משקיעים אשר איבדו את חסכונותיהם בראלי השלילי האחרון, סביר להניח עדיין אומדים את הנזקים. בכל מקרה ראינו כי מיד לאחריו נאומו של הנשיא, מדד שנחאי זינק בכ- 4.2%, באחד מהימים החזקים ביותר למהלך שנת 2015. להלן תנודת המדד למהלך נובמבר.

שנחאי

מדד אוקטובר הכה מעט את התחזית כלפי מעלה עם עליה של כ- 0.1% (הצפי היה דווקא לירידה של 0.1%). עיקר העלייה מוסברת מסעיף הפירות והירקות (5%+) וסעיף ההלבשה וההנעלה (3.2%+). בסעיף הראשון העלייה מוסברת כהמשך למשבר החקלאי שראינו בקיץ האחרון, כאשר ההיצע נחתך באופן משמעותי הן בשל עומסי החום הכבדים והן בשל הזיהומים שתקפו את היבולים בתחילת יולי (הדוגמא הטובה ביותר לכך היתה ההאמרה במחיר העגבניות לקראת ספטמבר). בסעיף השני, ניתן להסביר את העלייה כמשתנה עונתי, כאשר גרורות החגים עדיין נותנות את הטון. יחד עם זאת חשוב לזכור כי כפי שכבר הזכרנו בסקירתנו הקודמת, גל הטרור הנוכחי כבר מראה את אותותיו בשטח. פדיונות הקמעונאים בשלל תחומי ההלבשה, הפנאי, התרבות, התיירות וכו' ירדו באופן משמעותי, ואת התוצאות נוכל לראות בפרסום המדדים הקרובים, ובעיקר בשיעורי הצמיחה לרביע האחרון של השנה.

כאמור, סביבת אינפלציה נמוכה הינה אחד ממוקדי המאבק העיקריים של בנק ישראל בשנים האחרונות. לא פעם כתבנו על רחשי השוק להורדה נוספת של הריבית, אשר כבר עומדת על רמתה האפסית (0.1%). למרות זאת, מבחינת התחזיות בשוק כרגע, כפי שניתן לראות בעקום התלבור, אין הסתברות גובהה להורדת הריבית. סביר גם להניח כי בנק ישראל לא יפעל בגזרה זו גם לאחר העלאת ריבית בארה"ב, אם וכאשר. זו משום שגם שהעלאת ריבית לא באמת צפויה להשפיע עד כדי כך על השוק המקומי, אשר נאבק כרגע בהאטה. לראיה, עדכון נתוני הצריכה מורים בני קיימא התכווצה בכ- 16.5%. יחד עם גידול נמוך בהשקעה של כ- 0.9% בנכסים קבועים (ללא מטוסים ואוניות) נאה כי המשק מתכנס לסטגנציה שעלולה להימשך בשל סביבה גיאו פוליטית רועשת במיוחד.


בישראל - הסוגיה הבוערת חוזרת להיות סקטור הגז, אשר נכנס לישורת האחרונה

שוק הגז נכנס לישורת האחרונה והתסבוכת הולכת וגדלה. כאמור כרגע אין באמת מכשולים לאישור המתווה ע"י ראש הממשלה, לאחר שזה יחתום על סעיף 52 הידוע, העוקף את סמכויות הממונה להגבלים עסקיים. האישור הסופי צפוי להתקבל לאחר תום דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת, אשר לה אין באמת תוקף או סכמות לעצור את המתווה. יחד עם זאת השיח הציבורי הולך ומתלקח. הפגנות על בסיס שבועי, יחד עם אינספור כתבות ותחקירים בנושא, יוצרים באז מתוח בנוגע לאישור המתווה. לראיה, מאז העברת סמכויותיו משרד הכלכלה לראש הממשלה, לא ראינו את מניות הגז עולות באופן ניכר. מדוע? הרי בסופו של דבר אם נשקלל את כל הגורמים, כל מה שנותר היא חתימה של נתניהו והמתווה ייצא לדרך.

אם כן, ייתכן והרעש הציבורי מעלה את פרמיית הסיכון אפילו יותר ממה שנראה לעין. מדד ת"א נפט וגז יורד החודש בכ- 0.8% בלבד, וזאת לאחר עליה של כ- 13% בחודש אוקטובר, לאחר מהמלך הפוליטי של נתניהו את דרעי (ניתן לראות למטה את תנודת המדד לחודש נובמבר). מכך, ניתן להסיק כי המשקיעים עדיין לא קפצו על העגלה וממתינים לראות את כיוון המאבק. בינתיים, ישנם את אלו אשר בוחנים את הסקטור וטוענים כי המחירים מתחילים להתכנס לטווח הנורמל, אך עצם העובדה כי עדיין השותפויות העיקריות לא מציגות ראלי משמעותי מראה כי המשקיעים, לפחות חלקם הגדול, יושבים על הגדר.

תא נפט וגז

למרות זו אנו רואים כי שותפויות ליוויתן כבר עובדות על היום שאחרי. לפני כמה ימים פורסם מסכר הבנות לייצוא גז מהמאגר הגדול עם דולפינוס. במזכר ניתן לראות חפיפה לתנאי המתווה שאנו כבר מכירים - תקופת החוזה הינה ל- 10-15 שנים, כאשר המחיר טרם נקבע פורמאלית וזה כמובן אינו מפתיע. חוזה זה מאפשר את מרווח הנשימה הן של שותפויות הגז והן של הגופים המממנים בכך שמבטיח הכנסה דיי מיידית בשל אופן התשלום (אשר שונה מזה שנחתם במאגר תמר). אגב, אסור לשכוח שכל שברקע יש את מצרים אשר חוזרת על החזון של עצמאות אנרגטית בשל מאגר שהתגלה מול חופיה לפני כחודשיים.

חיזוק נוסף להעברת המתווה התקבל גם מכיוונו של בנק ישראל. הנגידה פלוג, תומכת בפרטי המתווה בעיקר בשל הרצון והדחיפות לפיתוח משק הגז. כרגיל הנגידה דיברה על המתווה אל מול האלטרנטיבה ולא נתנה תשובה נחרצת לדעתה על השיגי המשא ומתן, אך בכל זאת היא אכן ציינה כמה נקודות זכות. הראשונה והעיקרית כאמור היא פיתוח משק הגז. לדעתה, גם אם יש סעיפים מונופוליסטיים בעייתיים, הזרמת הגז למשק תתרום רבות. בכך תיתכן האפשרות לקדם במהירות חוזי יצוא, אשר צפויים כמובן לתמוך משמעותית בהכנסות הממשלה ממיסים. הסרת חוסר הוודאות אשר פוגעת ניכר בניהול המשק בכלל ושוק הגז בפרט. מעט משונה לנקוב נקודה זו כזכות, אך יש משהו בדבריה של הנגידה. הרי המצב הנוכחי הינו הגרוע ביותר מכל האלטרנטיבות. החלטה, לא משנה לאיזה כיוון, תסיים באחת את הרעש סביב הסוגיה והמחירים יוכלו להתכנס לנקודת שיווי משקל, גם אם זו תהיה מעוותת בשל התנהלות המונופול. הצהרה ביקורתית אחת כן ניפקה הנגידה, כאשר דיברה על קיבוע הסביבה הרגולטורית לעשור הקרובות. מהלך מסוג זה יקשה על הממשלה מלנהל את שוק הגז, כאשר משתנים בלתי תלויים עלולים להשפיע בעתיד.

בכל מקרה בשבועיים הקרובים נדע כנראה לאן הסקטור הולך, עם סיום דיוני ועדת הכלכלה והגעת הרגע לאישור המתווה. החודש הקרוב צפוי להיות תנודתי ביותר על סקטור הגז, וייתכן כאמור גם על שאר המדדים המובילים בבורסה המקומית, ועל כן יש להתנהל בזהירות רבה ובהתאם למדיניות ההשקעה של המשקיע. הזהירות שבה אנו נוקטים לגבי לוח הזמנים היא בגלל תהליך הבדיקה בכנסת, אפשרויות לפניה לבג"ץ וכדומה.


החודש במספרים - מדדים מובילים ומטבעות

טבלה


דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :