יוון-יוצאת-מהמשבר

דניאל אורני, IBI TRADE

חודש סטגנטי עבר על שווקי המניות בעולם, כולל בבורסה המקומית. עיקר תשומת הלב חזרה לנושא היווני, כאשר חבילת סיוע שלישית יוצאת לדרך. ביפן, פרסום פרוטוקולי הריבית מדגישים את החשש של הבנק המרכזי מהרחבת תוכנית הסיוע. בסין, הממשל הסיני ממשיך להתערב בשוק הפיננסי, הפעם תוך הזהרה לאופי תחזיות אנליסטים שלא תואמות את אלו של הרשמיות של הממשלה. בישראל, תמונת מצב מדאיגה בסקטור הייצוא, בתוספת היחלשות הדולר מול שאר המטבעות.

באירופה - הסאגה היוונית חוזרת לכותרות, אך נראה כי הפעם החדשות מעודדות

בתום מרתון דיונים של כ- 11 שעות בבריסל, הגיעו שרי האוצר של קרן המטבע וגוש האירו להסכמה עם נציגי יוון בדבר תוכנית חילוץ נוספת (או המשך להסכמי הביניים שנקבעו לקראת סוף 2015). על פי הסכם זה, יוון תקבל כבר בחודש יוני חבילה של כ- 7.5 מיליארד אירו, כחלק מסך סכום החילוץ בשווי של כ- 10.3 מיליארד אירו. מדובר על צעד הכרחי - יוון זקוקה לכסף באופן מיידי מכיוון וזו כבר מפגרת בתשלומים. אך יחד עם זאת, יש להדגיש כי ההחלטה האמיתית של הקלת החוב, הכוללת את פרטי תוכנית הצנע ואת מהלכי ההקלה מעבר להעברת הסכומים, נדחו עד לשנה הבאה, לאחר הבחירות בגרמניה.

אין זה מקרי. גרמניה היתה מהמתנגדות העיקריות להקלה הנוכחית הן בשל הקולות מתוך הציבור הגרמני לא לממן את היוונים, והן בשל הרצון של גרמניה שקרן המטבע תהיה מעורבת בחילוץ השלישי במספר ליוון. השורה התחתונה היא שלמרות החדשות הטובות, שוב אנו רואים דחיית הכרעה בנוגע לתוואי עצמו של חילוץ יוון, כאשר מלבד גובה הסכום, ישנן עוד סימני שאלה גדולים - אלו לא יקבלו תשובה לפני מחצית שנת 2018.  כחלק מהאופציות שכעת על השולחן, מדובר על שלל מתווים אשר סביר להניח כי כולם יוטמעו בצורה זו אחרת: פריסת החזרים, מחיקת חלק מהחובות, הפחתת ריבית, דחיית מועדי פירעון ואפילו החזרת חלק או את כל הרווחים מתוכנית רכישת האג"ח של הבנק האירופאי.

פרסום של "פריצת דרך" בשיחות הניע ראלי שורי באירופה, כאשר ה- DAX הגרמני זינק בכ- 1.1% מיד עם פרסום ההודעה. המדד סיים את חודש מאי עם תשואה חיובית של מעל ל- 3% (גרף מטה). בנוסף התשואות ל- 10 של יוון ממשיכות לרדת בקצב מרשים, וקרובות יותר מתמיד לרף ה- 7.0% (7.261% נכון ל- 31.05), רמות תשואה אשר ראינו לאחרונה בנובמבר 2015 (בשיא תשואה ל- 10 שנים רשמה 19.442% ביולי 2015).

AG

אגח יוון


אך חשוב להבהיר 2 נקודות עיקריות. הראשונה, הדחייה לאופי תוכנית ההקלה אינה כמובן ערובה לחדשות טובות ליוון. לא רק בשל התוואי שיהיה, אלא מכיוון וייתכן שעד 2018 שערי הריביות יעלו. בכך הדחייה יכולה לחפור בור
חוב אפילו עמוק יותר. השנייה, היא העובדה כי קרן המטבע לא רותמת את עצמה רשמית לתוכנית החילוץ. בקרן המטבע לא רק דרשו צעדי צנע מרחיקי לכת במהלך תקופת המשבר, אלא גם קביעת תנאים ותוואי ברור להמשך חילוץ יוון מהמשבר. בהסכם הנוכחי, בקרן המטבע דאגו להדגיש את הוויתור מצדם למהלך, למרות דרישתם לקביעת פרטי ההקלה כבר עכשיו.

קשה להאמין כי קרן המטבע תמשוך את ידיה בסופו של דבר מתוכנית החילוץ. אך העובדה כי מערכת הניתוח, החוקים והנהלים שונים מאלו של האיחוד האירופאי, משאירה גם סימן שאלה גדול וגם פתח לקרן המטבע לטרוף את הקלפים בשנייה האחרונה. זאת בניגוד גמור לאיחוד האירופאי, אשר חייב לשווק גיבוש מוניטרי ופיסקלי, על אחת כמה וכמה כאשר ברקע פרישת בריטניה מהאיחוד. כך או כך, הסיפור היווני עוד ילווה אותנו רבות.

ביפן - פרסום פרוטוקולי הריבית האחרונים מדגיש את הפחד של הבנק המרכזי היפני

תקציר הפרקים הקודמים: בינואר השנה הפתיע הבנק המרכזי היפני, כאשר הוריד הריבית לרמה שלילית של כ- 0.1%. כהמשך למהלך המפתיע, השיק הבנק תוכנית הרחבה כמותית בדמות רכישת אג"ח אגרסיבית. כמו שאר הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, גם ביפן החליטו להדפיס כסף בכמויות על מנת להילחם הן בשיעורי צמיחה מזעריים והן בסביבת אינפלציה אפסית או אפילו שלילית. באפריל, כאשר קונצנזוס האנליסטים העריך כי הבנק המרכזי ירחיב את תוכנית ההקלה, ההחלטה בסופו של דבר היתה אי שינוי במדיניות, מה שגרם לראלי חד של היין ושל מדדי המניות , בכיוונים הפוכים כמובן.

החודש, התפרסמו פרוטוקולי הריבית ההם. מאלו ניתן לראות כי חברי הוועדה המוניטרית מעדיפים להמתין עם ההחלטה על אופי המדיניות המוניטרית, מכיוון והם רוצים לראות עד כמה הריבית השלילית יכולה להשפיע אם בכלל. למרות זאת, חברי הבנק רוצים להשאיר את הפתח להתערבות אגרסיבית ומיידית אם וכאשר יחליטו על כך. אין זה מפתיע - יפן נמצאת בנקודה כלכלית מסוכנת ביותר. מעבר למיתון שמסרב לעזוב את המדינה מאז 2011, ומעבר לירידה חדה בביקושים ובשל כך סביבת אינפלציה סביב רמות האפס, המהלך האחרון של הבנק היפני יכול להיות בסופו של דבר הרסני. לא שיש יותר מדי ברירות - יפן עושה פשוט הכל על מנת לחץ על הכלכלה המקומית הנשענת גם על שינויים דמוגרפיים / חברתיים משמעותיים של העשור האחרון (צניחה משמעותית בילודה, ניהול אופי משקי הבית, תרבות חסכון נשחקת ועוד). להלן תנודת מדד הניקיי 225 לחודש מאי אשר דווקא הציג עליה של כ- 3.41% (9.45%- מתחילת השנה).

ניקיי

בסין - הממשל שוב מתערב בשוק הפיננסי, הפעם באופן נסתר יותר

המאבק בין הממשל לשאר העולם עולה שלב. כעת המטרה היא אנליסטים, עיתונאים, כלכלנים וכיוצא באלה, אשר מפרסמים תחזיות שליליות לגבי הכלכלה הסינית. על פי הדיווחים השונים, הממשל שלח הזהרה חמורה לפרשים כלכלים אשר התחזיות שלהם מנוגדות לאלו הרשמיות של הממשל הסיני. מדובר על מהלך נוסף בו אנו רואים את הממשל מתערב בשוק הפיננסי, אם כי הפעם בעורמה מסוימת שלאו דווקא תואמת את אופי פעילותו. ייתכן וגם בסין מבינים כי התערבות אגרסיבית כל כך בשוק ההון, גורמת לאפקט שלילי כלפי חוץ וללחץ גדול להוציא את הכסף מהמדינה, בשל אי וודאות הולכת וגדלה. זאת כמובן מעבר להאטה שחווה הכלכלה הסינית בחודשים האחרונים ושאלת מהימנות הנתונים שמפורסמים - נתונים אשר עלולים בתיאוריה להחביא תמונת מצב גרועה יותר מכפי שנראית כרגע.

אם בנתונים עסקינן, גם חודש מאי לא בישר טובות בזירת המאקרו. מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור לחודש החולף, ממשיך להימצא מעל לרף ה- 50 נ"ב (50 נקודות מהווה התרחבות בסקטור), עם קריאה של 50.1. אך גם זו שוב נמצאת מתחת לצפי אשר עמד על כ- 50.4 נ"ב. למרות זאת, יש להדגיש כי אפריל הינו החודש השלישי בו אנו רואים את מדד מנהלי הרכש בסקטור הייצור בסביבת התרחבות. בנוסף מדד המחירים לחודש אפריל גם הוא מתחת לצפי. 2.3% אינפלציה אל מול צפי ל- 2.4% עדיין רחוק מאוד נתוני השיא שראינו בתחילת 2012 (סביב ה- 6.0%). אך גם בגזרה זו ניתן לראות כי ישנה התכנסות לרמות חיוביות. אחרי שבסוף 2015 ותחילת השנה הנוכחית ראינו רמות אינפלציה סביב ה- 1.5%, ישנה עליה מגמתית בשיעורי האינפלציה בסין. אלו מוכיחים פעם נוספת כי צעדי הממשל אומנם גסים ואפילו מפתיעים באופן ההתערבות, אך נראה שהם עובדים, לפחות לעת עתה.

נפט - התקרבות לרף ה-50 דולר לחבית נעצרה שוב בשל הסכסוך איראן - סעודיה

לאחר שראינו כי מחיר הנפט (Crude) מתקרב אל רף ה- 50 דולר לחבית במהלך חודש מאי, כעת ניתן לראות כי ישנה ירידה נוספת. ירידה זו מוסברת בעיקר בשל הערכת המשקיעים כי תפוקת הנפט לא תצומצם, כפי שאיימו היצואניות הגדולות לפני כמה חודשים. כל זאת כאשר ברקע ועידת אופ"ק קריטית במיוחד. אם ההחלטה בוועידה תהיה בסופו של דבר הקפאת התפוקה במקום הפחתה, מדבור עדיין על מהלך מרחיב בצד ההיצע אשר צפוי כמובן להוריד שוב מחיר הנפט. בנוסף יש להדגיש כי גם סין הפחיתה משמעותית את הביקוש לנפט, זאת בשל המשך ההאטה במדינה.

מחיר הזהב השחור ממשיך להיות תלוי במאבקים הגיאו-פוליטיים במזרח התיכון, כאשר השחקניות המרכזיות הן כמובן איראן וסעודיה. הראשונה, הדגישה בוועידה האחרונה כי היא אינה מצודדת בהקפאת התפוקה, כל עוד מחיר הנפט לא יתייצב. כמובן שלאיראן חשוב מאוד לחזור להיקפי הייצוא טרם הסנקציות הכלכליות, וזו תעשה הכל על מנת לדחוף להרחבת התפוקה כמה שיותר. כחלק ממדיניות זו, איראן לא שלחה את נציגה בוועידה הקודמת בדוחא, אז לא התקבלה החלטה בנוגע להקפאה או הפחתת התפוקה. בעקבות זו, סעודיה קושרת את הסכמה להקפאה בכך שכל נציגות אופ"ק צריכות להסכים על כך, מה שככל הנראה לא יקרה בשל סירובה של איראן. על רקע ההתכתשות הפוליטית הזו, מחיר הנפט ימשיך בתנודתיות החדה שלו, אך חשוב להדגיש כי למרות התנודתיות, הנפט במגמת עליה של למעלה מ- 30% מתחילת השנה. להלן תנודת חוזה נפט גולמי לחודש מאי (פקיעה ביולי 2016).

חוזה נפט

ישראל - נתונים מדאיגים בסקטור הייצוא, תוך תיסוף השקל אינם מבשרים טובות

באחד העם התנהל המסחר בחודש במאי ללא תנודות חריגות (מדד המעו"ף עם תשואה מינורית של כ- 0.4%). זאת ברקע לשאר השווקים בעולם שכאמור לא הציגו תשואות גבוהות במיוחד. על כן יש להפנות את רוב תשומת הלב לבחינת הנתונים בזירת המאקרו. נתחיל עם שיעור האינפלציה, אשר ממשיך להיות נמוך, למרות עליה קלה במדד אפריל של כ- 0.4% (עדיין נמוך מצפי האנליסטים אשר העריכו עליית מחירים של כ- 0.5%). אנו ממשיכים לראות את ציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים עדיין בתוך טווח היעד של 1%-3%, אם כי ציפיות החזאים לטווח המיידי של 12 החודשים הקרובים, ירדו לממוצע של כ- 0.7%, לעומת 0.8% בחודש הקודם.

נמשיך עם הפעילות הראלית במשק, אשר לראשונה זה חודשים אנו רואים נורת הזהרה מכיוון בנק ישראל. בסקירת הוועדה המוניטרית האחרונה, בבנק ישראל הדגישו על האטה מדאיגה בקצב הצמיחה של הייצוא. ירידה בשיעור של 12.9%, מבטאת את החולשה בייצוא מוצרי סחורות ושירותים, כחלק מהמגמה שראינו בחודשים האחרונים. עד עתה ראינו את חולשה זו מתורגמת כקיפאון בשיעורי הייצוא וכעת נראה כי האפקט המצטבר יכול לשנות את המגמה לחודשים הקרובים. לעומת החולשה הייצוא, ניתן לראות קצב הצריכה אשר ממשיך להוביל את שיעורי הצמיחה עם עליה של כ- 4.0% (סך התוצר לאומדן הראשון הצביע על צמיחה של 0.8%).

בגזרת המט"ח, שער החליפין ממשיך להעיב על סקטור הייצוא. במהלך החודש ראינו כי הצמד דולר / שקל צנח עד לרמה של 3.75 שקל לדולר, כאשר לאחר התערבות נוספת של בנק ישראל חזר לרמות סביב ה- 3.85 לקראת סוף החודש. למרות מאמצי בנק ישראל, הדולר נחלש אל מול סל המטבעות בעיקר בשל ההאטה בצמיחה בארה"ב. בנוסף, כל עוד השוק מגלם אי העלאת ריבית בארה"ב בטווח הקרוב, קשה לראות איך ייווצרו ביקושים לדולר. זאת גם ניתן לראות מהתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, אשר משמעותית נחלשו מול אלו של גוש האירו למשל במהלך שנת 2016. להלן תנודת השקל / דולר לחודש מאי.

דולר שקל


החודש במספרים
 - מדדים מובילים ומטבעות

טבלה


דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :