תוכן (2)

דניאל אורני, IBI TRADE


שנת 2016 נפתחה בסערה. כל השווקים ברחבי העולם הציגו תשואות שליליות, ולמעשה רשמו את אחת מפתיחות השנה הגרועות שידענו. למרות ההתמתנות לקראת סוף החודש, נראה היה כי המצב יוצא משליטה, כאשר המשקיעים החלו לזרוק את הסחורה בעצבנות. והכל התחיל (שוב) בגלל השוק הסיני, אשר מעלה את שאלת שיעורי הצמיחה בפעם המי יודע כמה. צמיחה של מתחת ל- 7% הינה כבר כנראה עובדה, ולמרות שמדובר על שיעור צמיחה חלומי במונחי שווקי המערב, לגבי סין מדובר על שיח הוא של האטה. בכך ניתן האות לחיתוך תחזיות הצמיחה ברחבי העולם, כאשר הן הבנק העולמי והן קרן המטבע הורידו את התחזיות שלהם ל- 2016 בכ- 0.2%.

בתוך כך, הכדור חוזר למגרשם של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם - הממשל הסיני ממשיך לנהל באגרסיביות את השוק, ביפן השיקו מהלך מפתיע, דראגי מעלה את הציפיות להשקת תוכנית מרחיבה של ה- ECB, וכמובן שהפד' עוד צריך לעמוד בתוואי הריבית המאתגר שיצר לשנת 2016. כל אלו משנים את המשחק לאופי והיקף פעילות מוניטרית במדינות בשווקים העולמיים, בעיקר בדמות מלחמת מטבעות שהצליחה להתנהל מתחת לרדאר במהלך 2015. לכל אלו יש להוסיף את סוגיית מחיר הנפט שממשיך בכיוון אחד וקיבלנו סביבת אי וודאות גדולה ועצבנית. ננסה להבין את היווצרות התנאים לאי וודאות זו.


סין גוררת שוב את העולם לירידות, יפן עם איתות חיובי

חודש ינואר סימן את אחת הפתיחות הגרועות שידענו כאשר עיקר הסנטימנט מגיע שוב מכיוונה של אסיה. סין סגרה את שבוע המסחר הראשון לשנה בסערה, עם ירידות של כ- 8% במדדים המובילים. הירידות לאותו שבוע גרמו להפסקת המסחר פעמיים, שיטה אשר תורגמה רע מאוד בשאר שווקי העולם. לראיה, הפעם השנייה בה הופסק המסחר, היתה כ- 30 דקות בלבד מתחילת המסחר. הביקורת על שיטה זו, , גרמה לכך שנציבות הרגולציה לניירות ערך בסין שוקלת על השהיית השימוש במנתקי זרם במתכונתה הנוכחית. נבהיר כי מנגנון מנתקי הזרם בסין עובד מעט שונה ממה שאנו מכירים, קרי השהייה של כ-15 דקות על נפילה של 5% במדד 300 CSI, והשבת המסחר לחלוטין לאותו יום במקרה ומדובר על ירידה של 7%. למרות שישנן טענות כי ללא מנגנון זה היינו רואים ירידות חריפות יותר, בפועל ראינו כי העובדה שהמסחר מופסק כליל, גרמה להיסטריה אצל המשקיעים. אלו חיכו לזרוק את הסחורה מיד עם פתיחת המסחר למחרת, וכך כדור השלג החל להתגלגל.

שנחאי


לאחר שבוע זה הממשל הסיני שוב חזר להתערב באופן אגרסיבי, כמו שכבר ראינו אותו עושה לא פעם. זה התחיל עם הידיעה כי הממשל צפוי להאריך את איסור מכירת מניות של בעלי עניין, גזרה מלפני 6 חודשים. בנוסף, ראינו את המשך הפיחות במטבע היואן, במטרה לתמוך ביצואנים הסיניים שחשים את ההתכווצות. אגב למרות המהלך התומך, פיחות היואן גם גרם הן למשיכת כספים אגרסיבית מסין והן לרחשי רחשי מלחמת מטבעות בפעם המי יודע כמה. אם הבנקים המרכזיים ברחבי העולם ימשיכו במעדים המרחיבים שלהם, ואם נמשיך לראות אות המדיניות הנ"ל בסין, ייתכן ואכן נרגיש את אותותיה של מלחמת המטבעות במהלך 2016.

גם בגזרת המאקרו החדשות לא מעודדות. מדד מנהלי הרכש של Caixin במגזר הייצור לחודש דצמבר הציג קריאה מאכזבת של 48.2 נ"ב, גם מתחת לצפי (שעמד על 49 נ"ב) וגם מתחת לרף ה-50 נקודות, אשר מציג התרחבות בסקטור. השקעות בנכסים קבועים, מדד שנתי הציגו גם נתון נמוך מהצפי - 10% לעומת 10.2%. אפילו אומדן התמ"ג הרבעוני שאומנם עמד התצפיות האנליסטים, המשיך להציג צמיחה נמוכה מרף ה- 7% (כ- 6.8%). כל אלו כמובן המשיכו את התמיכה השלילית במטבע המקומי, ובעיקר תרמו להמשך האווירה הדובית בכל הנוגע לשוק הסיני.

יפן לעומת זאת, הציתה את השווקים עם הודעה חיובית. הבנק המרכזי הודיע על הפחתת ריבית לטריטוריה שלילית, 0.1%-. זאת תוך הבהרה כי במידת הצורך הבנק המרכזי היפני לא יהסס לבצע הפחתות נוספות. הפחתה זו הגיעה כהפתעה גמורה בשווקים ברחבי העולם. גם מכיוון ולא היתה לכך שום הערכה או הכנה, וגם מכיוון ולפי ההתבטאויות האחרונות של הבנק המרכזי, ניתן היה להניח כי אין הוא ממהר לביצוע צעדים מונטריים אגרסיביים נוספים. אך כנראה שגם ביפן לחצי הדפלציה דוחקים את הבנק המרכזי לפעול, כאשר אם בוחנים את שאר הפעילות המוניטרית ברחבי העולם (ארה"ב, אירופה וסין), נראה הבנק המרכזי היפני מגיב ומיישר קו מול בנקים מרכזיים אחרים. מהלך הורדת הריבית והאמירה של נגיד הבנק היפני, הביאו לעליית מחירי אג"ח בכל המדינות המפותחות והתשואות הארוכות ממשיכות לרדת.

ניקיי 225


המשך ירידת מחיר הנפט, מגדיל את הסיכון של חדלות פירעון לחברות ומדינות אנרגיה

אם הטלטלה בסין לא הספיקה, מחיר הנפט המשיך למשוך את השווקים כלפי מטה, תוך שהוא שובר שיאים שליליים בזה אחר זה. הפעם מלבד המשך המימושים , המוקד הוא גיאו-פוליטי - סעודיה חוזרת לשוק תוך שהיא חותכת בפרעות את מחיר הנפט לאירופה (נזכיר כי סעודיה כבר צוברת גרעון של כ- 100 מיליארד דולר בשל ירידת מחיר הנפט). מהלך זה של סעודיה מגיע כהמשך לצעדי הצנע של הנסיכות בצל קריסת מחיר הנפט, וכמובן גם זאת כתגובה לסיום הסנקציות על איראן, והפסקת היחסים הדיפלומטיים בינה לבין הרפובליקה האסלאמית. מכל אלו אנו רואים כי בינואר ירד הנפט אל מתחת לרף הפסיכולוגי של 35, וכעת נסחר על גבול ה- 30. שבירת יעד זה, תהווה נקודת התייחסות נוספת, אשר גם היא עלולה לגרום לזעזוע שלילי בשווקים. חשוב להדגיש כי מעבר לסכנת חדלות פירעון של חברות אנרגיה קטנות עד בינוניות, בשל החיתוך התזרימי, ייתכן וגם מדינות הנשענות על ייצוא נפט יפגעו באופן אנוש. דוגמא לכך ראינו לפני כמה ימים מכיוונה של ניגריה, אשר העבירה לבנק העולמי דרישת סיוע של 3.5 מיליארד דולר, כהלוואת חירום. ניגריה הינה הכלכלה הגדולה באפריקה, וזו צפויה לאבד כ- 40% מהכנסות מייצוא. ניגריה לא לבד. אנו רואים כי מדינות מוטות ייצוא נפט נוספות מתחילות להראות את תוצאות המשבר - כדוגמת אזרבייג'אן עם כלכלה רעועה, או ונצואלה שנכנסה לפשיטת רגל לא פורמאלית ואו אפילו רוסיה ששוררת במיתון כבר שנה וחצי. מדינות אלו יכולות בסופו של דבר בתרחיש אימים, לגרור את כל העולם למשבר כלכלי כבד, תוך אובדן הון עצום בשל חדלות פירעון רוחבית. זוהי כאמור אחת מהסכנות ממחיר נפט נמוך מדי ולאורך זמן.

חוזה נפט


בארה"ב אכזבת המשקיעים מהצהרתה של יילן, תרמה גם היא לירידות

הפדרל רזרב הותיר את הריבית על כנה בהתאם לצפי, אך תגובת המשקיעים להודעה המצורפת של יו"ר הפד', יילן, היתה שלילית. אלו ציפו לראות התייחסות בנוגע להחרפה הכלכלית ברחבי העולם, כלומר לראות נכונות של הפד' לשקול סטייה מתוואי הריבית למהלך שנת 2016 (העלאת ריבית בדמות 4 פעימות שנתיות). נראה כי לעת עתה הפד' לא מתרגש יתר על המידה, וכמובן הבהיר כי יבחן מקרוב את תנודות השווקים בעולם, אך לא פירט מעבר לכך. מזאת משתמע כי הפד' נותר בשלו - קרי ללא שינוי מידניות בתוואי הריבית לזנה הנוכחית. התגובה בשוק לא איחרה לבוא. המדדים עד לאותה הודעה נסחרו במגמה מעורבות עם נטייה קלה לעליות. לאחר ההודעה ראינו שינוי כיוון מיידי, כאשר המדדים המובילים סיימו את אותו יום עם ירידות של כ- 1.3%.

אם נתעקש בכל זאת נוכל למצוא מעט אופטימיות לשוק המניות במסגרת הצהרתה של יילן, נוכל לראות כי לשון ההודעה היתה מעט רכה בנוגע לצמיחת הכלכלה האמריקאית. הפד' מדגיש כי רמת המחירים ממשיכה להיות נמוכה והיא נובעת בעיקר ממחירי האנרגיה. למרות זאת המשך התחזקותו של שוק התעסוקה תוביל בסופו של דבר גם לתמיכה הן באינפלציה והן בשיעור הצמיחה. אגב נתון הצמיחה לרביע האחרון של 2015 הסתכם ב- 0.7% בלבד, כאשר עיקר ההאטה נרשמה בצריכה הפרטית. בכך הסתכמה הצמיחה האמריקאית לשנת 2015 בכ- 2.4%, נמוך מהערכות השוק לצמיחה של כ- 3%.

גם בפד' מודעים לאיתותי ההאטה שאנו רואים מכיוונה של סין ואירופה יחד עם סוגיית הנפט שמעביה גם על חברות אנרגיה אמריקאיות, אך למרות זאת עיקר נתוני המאקרו לחודש ינואר המשיכו להציג תמונה מעודדת. לראיה הן מדד מנהלי הרכש של מחוז שיקאגו (55.6 נ"ב) והן מדד סנטימנט מישיגן (92.0 נ"ב אומנם נמוך מעט מהצפי אך עדיין מהווה נתון גבוה), ממשיכים לייצר סביבה עסקית טובה במשק. מאלו אנו למדים כי הצד הצרכני ממשיך להתחזק (העלייה בשכר הראלי עדיין מינורית אך בעיקר אנו רואים את שיעור האבטלה ממשיך לרדת בעוד שיעור ההשתתפות עם שיניים לא מהותיים), וגם הצד היצרני מציג אופטימיות לטווח המיידי, עם רמת הזמנות לא גבוהה אומנם, אך גם לא רחוקה מאוד מהתחזית. זוהי כנראה הסיבה שהפ' אינו מתרגש מהטלטלה האחרונה, כאשר הוא נתמך בנתוני המאקרו.

מבחינת שוק המניות גם ארה"ב לא הצליחה להתחמק מהראלי השלילי של חודש ינואר. המדדים המובלים השילו מערכם יותר מ- 10% בשבועיים הראשונים של השנה. במסגרת הירידות החדות יכולנו לראות מחזורי מסחר גבוהים מהרגיל, אשר מאמתים את היווצרות ההיסטריה. הירידות תרגמו גם את האווירה בשווקים בעולם, הכוללים גם את תמחור מניות האנרגיה האמריקאיות, וגם את הדוחות מאכזבים של ענקיות הטכנולוגיה (אפל וגוגל לדוגמא). בדוחות ניתן לראות שוב את החולשה בגזרת המכירות בעיקר לשווקים החיצוניים למשק האמריקאי. עובדה זו אומנם נידונה כבר במהלך פרסום הדוחות Q3 של 2015, אך זו נתמכה בכך שרמת המכירות בתוך השוק האמריקאי מציגה התרחבות יציבה. אם הצריכה הפרטית של הצרכן האמריקאי תציג מגמת התכווצות (ויש כאלה שכבר מזהירים ממגמה זו), כל עוד לא תהיה התאוששות בכוח הקניה של הצרכן מעבר לים (סין כשוק מרכזי), חברות אלו עלולות להציג חיתוך אגרסיבי בסעיף המכירות.

אסאנדפי

נאסדאק


באירופה דראגי ממשיך לטלטל את השווקים לכל כיוון על פי הצהרותיו

השווקים באירופה שוב הושפעו מאמירותיו של נגיד ה- ECB. בישיבת הריבית האחרונה, דראגי הדגיש את האפקטיביות של מהלכי הבנק האירופאי במהלך שנת 2015, אך יחד עם זאת גם הזהיר מעלייה ברמת הסיכון בסביבה הגלובאלית. עליה בפרמיית הסיכון הנ"ל מייצרת את האפשרות לצעדים נוספים של ה- ECB, אלו צפויים להיות מפורסמים (אם יהיו) במסגרת מסיבת העיתונאים בחודש מרץ הקרוב. הווה אומר, כי הכרזת הריבית במרץ צפויה להיות במרכז תשומת לב המשקיעים. אמירה זו בלבד של הנגיד הציתה את השווקים, כאשר בגרמניה מדד ה- DAX זינק בכ- 2.6% מיד לאחד ההכרזה. עיקר התגובה החיובית מוסברת מהציפיות הנמכות שהיו טרם ההכרזה. הרי דראגי אכזב קשות את המשקיעים בישיבה האחרונה - הריבית אומנם הותרה ללא שינוי וריבית הפיקדונות הורדה לרמה שלילית של 0.3% - אך השוק ציפה להכרזה על תוכנית רכישות אג"ח. לא רק שזו לא הגיעה, דראגי לפתע שינה את לשון המדיניות כאשר בכלל תהה על מדיניות ההרחבה של הבנק המרכזי (מהלך שנוי במחלוקת לאחר שאמר כי ה- ECB יעשה "כל מה שיידרש ואף ויתר מכך"). על כן, שינוי ברטוריקה של דראגי, בנוסף ליצירת הספקולציה להורדת ריבית במרץ הקרוב או השקת QE, יכולים לייצר את התמיכה לעלייה בשווקי המניות באירופה. למרות זאת חשוב להדגיש כי אם אכן נראה תמיכה זו, זה יקרה רק לקראת ההכרזה במרץ. עד לאותה עת, אם לא יהיו אירועים מיוחדים, אירופה צפויה להמשיך ולהיגרר אחרי השווקים באסיה וארה"ב. יותר מכך, ניתן להניח כי במידה ולא תהיה התפתחות חיובית משמעותית, ל-ECB לא יהיו הרבה ברירות אלא לפעול במרץ הקרוב.

יורו

 

בנק ישראל ממשיך להרגיש את הלחץ לפעול מוניטארית

התנודתיות הגדולה בשווקים והפחתת תחזיות הצמיחה ברחבי העולם לא נעלמו מעיני בנק ישראל. הוועדה המוניטרית ציינה בסקירתה האחרונה את ירידות השערים לחודש ינואר אך ללא התייחסות מעבר לכך. זוהי עובדה מעניינת. שהתחשב בכך שבנקים מרכזיים בעולם פועלים באגרסיביות, הסבירות לפעילות מוניטרית מרחיבה גם מצד בנק ישראל גדלה. אנו מכירים כבר באי הרצון של בנק ישראל מלפעול באופן אקטיבי, הן בגזרת הריבית (למרות ההורדות האחרונות שהיו ב- 2015) והן בגזרת המט"ח (מעבר להגדלת היתרות). ולכן, אם מגדירים את אופי המדיניות של הבנק כאקטיבי, פיחות היואן, הורדת הריבית ביפן ופוטנציאל השקת QE מצד ה-ECB באירופה, דוחקים את בנק ישראל לפעול.

בכך ניתן להגדיר גם במקרה זה את דיוני חודש מרץ כמרכז הפוקוס. היתרון של בנק ישראל הוא דווקא בעיתוי – ישיבת הריבית בישראל תהיה לאחר דיוני הריבית בארה"ב ובאירופה ועל כן יוכל בנק ישראל לכלכל את צעדיו. השאלה היא כיצד יפעל אם וכאשר. מכשיר הריבית כמעט ומיצה עצמו לחלוטין, ולכן אם בכל זאת בנק ישראל ירצה להשתמש במכשיר הריבית, ייתכן ונראה אפילו הורדה לטריטוריה שלילית. לעומת זאת אם בנק ישראל לא ירצה להוריד את הריבית, הכלי הבא שיכול להיות אפקטיבי הוא תוכנית מרחיבה. כמובן שהכל תלוי בסוג התוכנית ובהיקף, אך בכל מקרה השקת תוכנית מרחיבה יכולה ליצור אימפקט חיובי בלתי תלוי על שוק המניות הישראלי. עוד חזון למועד, אבל אם לא יהיו אירועים קיצוניים עד חודש מרץ, סביר להניח כי בנק ישראל ימשיך להסתכל מעבר לים.

בגזרת המט"ח הסיפור אפילו יותר מעניין. כפי שראינו, מלחמת המטבעות מעלה הילוך. בזמן שמטבעות מרכזיים בעולם מאבדים מערכם בשל הרצון לחזק את סקטור הייצוא (בסין, יפן ואירופה), הלחצים לתיסוף השקל גדלים. דווקא בחודש ינואר ראינו את דולר מתפס וחוצה את רף ה- 3.95, כך שכעת נראה שבנק ישראל שולט בגזרה זו. אך אנו כבר יודעים את "יכולות" המטבע המקומי. כלכלה יציבה באזור של אי יציבות, השלת ערך מטבעות מרכזיים בעולם ופער ריביות (מלבד כמובן מול ארה"ב), עלולים לייצר שוב מהלך של תיסוף השקל, מהלך אותו יהיה קשה מאוד לבנק ישראל לבלום. כעת נראה כי לפחות מול הדולר, המצב נראה יציב. כלכלת ארה"ב נראית איתנה ובשל הדיפרנציאציה הגדולה בינה לבין שאר שווקי העולם השוררים באי וודאות גדולה, הולך הופך שוב למטבע המועדף. כך או כך, כבר ראינו את ההפכפכות של 2016, ולכן הפוטנציאל של מלחמת מטבעות להשפיע גם על השוק המקומי גדול.

דולר


ההתפתחויות בעולם השפיעו כמובן גם על הבורסה המקומית. לראיה מדד המעוף וה- 75 הציגו תשואה שלילית של כ- 3.4% ו- 4% בהתאמה. אל מול ירידות של מעל ל- 5% בארה"ב, כ- 8% באסיה וכ- 4% בשווקים המרכזיים באירופה, מדובר על ירידות לא נוראיות. אך לא זו הנקודה. צריך לבחון בעיקר איך השוק מגיב בימים של מפולת בעולם, ובמקרים אלו הבורסה הישראלית קצת יוצאת משליטה. כשוק שמגיב למעשה ראשון לאחר אסיה, נראה כי המשקעים הפרטיים מבולבלים מהאווירה ופועלים מתוך היסטריה. זאת ניתן לראות בעיקר מהיקף הפדיונות העצום של קרנות נאמנות, כאשר מנהלי הקרן חייבים לזרוק את הסחורה על מנת לשחרר את כספי המשקיעים. עובדה זו תורמת עוד יותר לירידות שלאו דווקא מתרגמות את מצב שוק המניות הישראלי.

תא 25

אגח

החודש במספרים - מדדים מובילים ומטבעות

טבלה



דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :