תוכן מאי-2016

דניאל אורני, IBI TRADE

מדדי המניות לא הציגו תשואות קיצוניות לכאן או לכאן במהלך החודש, מה שהעביר את הדיון שוב לסביבה המוניטרית של הבנקים המרכזיים. בארה"ב, בכירי הפד' שולחים מסרים שונים בכל הנוגע לתוואי הריבית הקרוב. מסרים אלו משנים באופן ניכר את ההסברות להעלאת ריבית לשנים 2016-2017. ביפן ראינו כי למרות ציפיות השוק, הבנק המרכזי החליט לא להרחיב את חבילת התמריצים הנוכחית, מה שגרם למהלך חזק של יין מול הדולר מחד, והפיל את שווקי המניות מאידך. בישראל, בנק ישראל מצליח להשפיע מעט על תנודת שע"ח, כאשר שאר הפעילות הראלית נותרת בסביבה מתונה ויציבה.


בארה"ב שאלת תוואי הריבית נתמכת במסרים אמביוולנטיים מצד בכירי הפד'

ארה"ב ממשיכה לאותת על איבוד המומנטום. עדכון נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של השנה הציג התרחבות מזערית של כ- 0.5%, מעט מתחת לצפי שעמד על 0.7%. עקב כך אנו רואים שוב את תוואי הריבית חוזר לכותרות, או יותר נכון לומר שבכירי הפד' (בראשם יילן) שוב זורקים מסרים מבלבלים לשוק. יו"ר הפד' בהחלט מנצלת את ההזדמנות ומורידה את התלהבות השוק ל- 4 פעימות ריבית שדובר עליהן בתחילת המהלך של הפד'. והיא לא לבד. גם בכירים נוספים של הבנק הפדרלי השמיעו את ההערכות שלהם, כאשר המסר היה לצפי של 2 העלאות בלבד. מפרוטוקול הריבית האחרון ניתן לראות שכל עוד אי הוודאות בכל הנוגע לסביבה הכלכלית בעולם (נפט, סין וכו') ממשיכה להיות גבוהה, יש להמתין מעט או לפחות למתן את כיוון הריבית בארה"ב. אגב חשוב להדגיש כי אין תמימות דעים בפד' לסברה זו. ישנם בכירים אשר נצמדים לתוואי המקורי ואלו אף בעד פעימות ריבית כבר בחודשים הקרובים.

בכל אופן, דיון הריבית אשר מגיע ברובו מהמקור המוסמך לכך, אכן גורם לשינוי בהערכות השוק. אם ראינו הסתברות גבוהה להעלאת ריבית (וזו כמובן נתמכה במדיניות הגלויה של הפד') בסוף 2016 ובתחילת 2017, כעת אנו רואים כי ההסתברויות אלו מתכנסות לטווח ה- 50% (להכרזות הריבית הקרובות בכלל ניתן לראות הסתברות נמוכה בהרבה ממה שראינו לפני כמה חודשים). לאופי דיון הריבית יש גם להצמיד את נתוני המאקרו לחודש אפריל, אשר גם הם מצננים את האווירה. בגזרת האינפלציה אנו רואים כי מדד מרץ (מוצרי ליבה) כמעט ללא שינוי (0.1%+), שזוהי המגמה מאז תחילת השנה. אגב יש להדגיש כי למרות זאת טרם ראינו דפלציה (פורמאלית) בשנת 2016. כהמשך ישיר לכך אנו אכן רואים גם את ההיחלשות בסקטור הייצור. מדד פילדלפיה לחודש החולף הציג קריאה שלילית (1.6- נ"ב), וזאת לאחר הציפיות להתאוששות שראינו עקב הנתון הקודם (12.4). נתון זה מתיישר עם ציפיות השוק - לראיה מדד אמון הצרכן של CB, אשר מייצג גם את רחשי השוק בנוגע לשוק התעסוקה עם קריאה נמוכה מהצפי, אם כי עדיין בסביבת נ"ב גבוהה (94.2). גם בסקטור התעסוקה אנו רואים התמתנות קלה, כאשר שיעור האבטלה עולה מעט ל- 5.0%, זאת למרות 215 אלף משרות חדשות לחודש מרץ.

מכל אלו אנו למדים כי שהתמונה אינה חד משמעית בכל הנוגע למדיניות הריבית של הפד'. ראשית הסביבה הגלובלית אכן מאתגרת, כאשר הן סין והן מחיר הנפט כבר טלטלו את השווקים לא פעם השנה. בנוסף יש לזכור כי הפעם האחרונה שראינו העלאת הריבית השווקים הגיבו בחדות, בעיקר בשל פרסום אותו תוואי ריבית מפתיע לשנים הקרובות. אם כן, שוב אנו חוזרים על מה שנראה כאסטרטגיה רטורית. בכירי הפד', אולי למדו משהו ממקבילם האירופאי, מנסים (די בהצלחה) לתפוס את המקל ב-2 קצותיו – גם רוצים לצנן את ציפיות ותמחור השוק להעלאות אפשריות, וגם רוצים לשמור על יציבות פיננסית בשווקי המניות ובמטבע הדולר. לכן ככל הנראה, אנו שומעים מסרים אמביוולנטיים בנוגע להעלאות אפשריות, ואלו דיי מבטאים את הדעות השונות בפד'. כל עוד לא נראה התפתחות, טובה או רעה, בשוק התעסוקה וסביבת האינפלציה בארה"ב ובכלכלה העולמית, זהו הדיון שנשמע בחודשים הקרובים.


יפן

הבנק המרכזי ביפן הפתיע החודש את המשקיעים, כאשר הבהיר כי לא יגדיל את תוכנית ההרחבה הקיימת. זאת בניגוד גמור לצפי השווקים, אשר ציפו או להורדה נוספת של הריבית (אשר כבר נמצאת בסביבה שלילית של כ- 0.1%), או להרחבת היקף הרכישות או לשניהם. בסופו של דבר הבנק המרכזי החליט לא לשנות כרגע את מדיניותו, אך יחד עם זאת השאיר מקום להקלות נוספות, בעיקר אלו אשר יכולות להניע עסקים באזורים שנפגעו מרעידת האדמה האחרונה (כמו למשל מתן הלוואות בריבית אפסית).

בעקבות ההחלטה ראינו מהלך אדיר של יין, וכפועל יוצא כמובן ירידה חדה בשווקי המניות. אגב 2 אלו גם החליפו את הכיוון לקראת סוף החודש לאחר השוק החל לתמחר מחדש את נכסי הסיכון. בנוסף שלל נתוני מאקרו דחפו גם הם את מדדי המניות כלפי מטה, מה שהדגיש עוד יותר את הפליאה מאי נקיטת צעדים מוניטריים. הבולטים שבהם הם מדד המחירים לצרכן (ליבה) לחודש מרץ, אשר הכה כלפי מטה את הצפי עם ירידה של כ- 0.3%. בנוסף ההוצאות פרטיות של משקי הבית גם הן הציגו צמצום משמעותי של מעל ל- 5%. מ-2 נתונים אלו אנו ממשיכים לראות תמונה עגומה של יציאת המשק היפני ממיתון. להלן תנודת הצמד יין / דולר לשנת 2016 ומדד הניקיי 225 לחודש אפריל.

דולר אמריקאי ין יפני

ניקיי


בישראל - עליית מחירים לסדרות הארוכות, וירידת שע"ח לרמת שפל מזה כשנה וחצי

בזירה המקומית ראינו את ניתוב הכסף לשוק האג"חי, תוך ירידת התשואות לאזור ה- 1.7% לאג"ח ממשלתי ארוך (10 שנים), אם כי בסדרות הקצרות לא ראינו שינויים משמעותיים. זוהי מגמה זהה לזו שאנו רואים בארה"ב למרות ההבדל בדפוס ההתנהגות. בעוד בארה"ב ישנה הסברות (גם אם היא משתנה) להעלאת ריבית כבר בטווח הקרוב, בישראל המשקיעים לא רואים העלאות ריבית בחודשים הקרובים, אלא בטווח הרחוק יותר. על כן אנו רואים עלייה בביקוש לסדרות הארוכות בעלות מח"מ גבוה יותר משל אלו הקרובות.

אפשר לציין שוב כי התשואה הגלומה באג"ח ממשלתי צמוד מדד מראה שלמח"מ של 7 שנים המשקיעים יקבלו תשואה של 0% (אפס).  כלומר המחזיק באג"ח זה יהנה רק מעליית מדד המחירים שצפוי להיות כ- 1.5% על פני 7 השנים הקרובות.  זאת על פי השוואה של ממשלתי שקלי (324) לממשלתי צמוד מדד (5904) למח"מ דומה. תשואה מאוד לא מפתה אך גם לא משהו חדש.

אם מדברים על ציפיות השוק לפעילות מוניטארית, אפשר לציין כי עיקר תשומת הלב הינה בגזרת שער החליפין. הדולר נמצא בשפל של כשנה וחצי, ועומד בסביבת 3.73 שקל לדולר (נכון לסוף חודש אפריל) לאחר שכבר עבר השנה את הרף הפסיכולוגי של 3.90. זאת בעיקר בשל התערבות בנק ישראל בזירת המט"ח, והיחלשות הדולר מול סל המטבעות עקב ההאטה המורגשת. להלן תנודת המצד שקל/דולר לחודש החולף.

 

דולר

 

עוד אצלנו, שיעור האינפלציה ממשיך לרדת והשיל מערכו עוד 0.2% בחודש מרץ. מדובר על שיעור גבוה מזה שציפו האנליסטים, וזה מוסבר כמעט על כל סעיפי הסל: ירידה עונתית בסעיף הפירות והירקות, והורדה יזומה מצד הממשלה בסעיף התחבורה (בעוד הנפט עלה מעט החודש ועבר את ה- 45 דולר לחבית), וסעיפי התקשרות והמזון. בשילוב סביבת אינפלציה אפסית ובחינת האינדיקטורים במשק, בבנק ישראל ממשיכים לציין צמיחה בקצב מתון כפי שראינו בשנים האחרונות. מחד היקף הייצוא ממשיך להצטמצם הן בשל מאבקי החרם על מוצרים ישראלים, והן בשל התלות הגדולה בשווקים ספציפיים כשווקי יעד, כמו השוק הרוסי למשל (אשר כבר ראינו ב- 2015 את הסיכון החבוי בשוק זה). מאידך, זה כבר שנתיים שמשקי הבית בישראל מגדילים את ההוצאה הפרטית שלהם. גם בשל התחזקות סקטור התעסוקה, וגם בשל עליה מזערית בשכר הראלי. אגב בהקשר זה יש לציין כי אנו רואים שיפור קל ברמות שכר נמוכות, כמו למשל עליה בשכר המינימום, בעוד ברמות שכר מעבר לכך עדיין ישנה שחיקה וזאת למרות ירידה קבועה במדד המחירים.

 

החודש במספרים - מדדים מובילים ומטבעות

טבלה




דניאל אורני, מרכז פעולות המסחר בבורסות בארה"ב.

דניאל-אורני

שתפו עם חברים :