%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%9e%d7%a4

ישבנו לשיחה עם ג'רי קוטישטנו, מנהל ההשקעות הראשי בגמל והשתלמות, כדי להבין מה השתנה, מהם הסיכונים החדשים ואיך כל זה משפיע על החסכונות שלנו.

ג'רי, יש לך כותרת לכל מה שקשור בטראמפ והכלכלה?

בהחלט. את הבחירה שלו לנשיאות אפשר לכנות Game Changer. לא פחות. זה גיים צ''יינג'ר לכל המדיניות הכלכלית האמריקאית ולכן גם להסתכלות שלנו קדימה על השקעות בשוק ההון.

אז נתחיל. מה השתנה?

השינוי הוא מהותי וחד. מה שהיה בערב לפני בחירתו לא תקף לבוקר שאחרי.

המדיניות הכלכלית שלפני טראמפ התרכזה במדיניות מוניטרית מרחיבה, כלומר, ריביות שליליות והרחבות כמותיות. זו מדיניות שהלכה רחוק מדי, עד כדי נזק ממשי לכלכלה הריאלית.

כל הנגידים בעולם המערבי נקטו במדיניות של הורדות ריבית והרחבות כמותיות כדי לתמרץ את הכלכלה ולהביא לצמיחה ולאינפלציה. מקור הפעילות הזו הינו במשבר 2008 בארה"ב, אולם הפעילות הפכה ללא אפקטיבית מ-2013 והלאה, ובכל מקרה, מתברר לנו, בדיעבד, שמדיניות מוניטרית מרחיבה לבדה אינה יכולה לאושש צמיחה.

העולם שיווע לפעולות של ממשלות לעידוד הצמיחה אולם הדבר לא קרה בעיקר עקב בעיות משילות בעולם. הדוגמא הבולטת היא אירופה שמנהיגיה לא מסכימים על דברים פעוטים הרבה יותר ובטח לא על מדיניות ממשלתית אחידה לעידוד הצמיחה באירופה.

ועכשיו טראמפ מגיע ו...?

כן, אל תוך החלל הזה הגיעה בחירתו של טראמפ. בהצהרות על המדיניות העתידית שלו נוכחנו שהוא דוגל בדיוק בגישה של מדיניות פיסקלית מרחיבה, כלומר פעילות אקטיבית של הממשלה במקביל למדיניות מוניטרית מרחיבה יחסית. במצע שלו טראמפ הדגיש שלושה נושאים מרכזיים: השקעה בתשתיות, דה-רגולציה והורדת מסי חברות.

גישה זו לא הוצעה כבר שנים בארה"ב ומכאן ההתלהבות של שוק ההון והאמונה כי יש סיכוי שהתוכניות יצליחו ויביאו שיפור בצמיחה הכלכלית הדועכת בארה"ב.

איך זה משפיע על ניהול הכסף שלנו, החוסכים בגמל, בהשתלמות ועכשיו גם בגמל להשקעה?

תשואותיהן של ההשקעות ארוכות הטווח תלויות היום הרבה יותר מאשר בעבר באפיקים שאינם אג"חיים. להערכתי, הסתיים מחזור ירידה התשואות שליווה אותנו מסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. ירידה התשואות נגרמה בשל הורדות ריבית ומדיניות מוניטרית מרחיבה בכל העולם המערבי והיעדר אינפלציה. המשמעות של ירידת תשואות פשוטה מאוד: רווחי הון, בגלל שירידת תשואות משמעה עליית מחירי האג"ח.

אנו מעריכים כי הריבית בארה"ב תעלה במהלך החודשים הקרובים ואיתה גם יעלו תשואות האג"ח הארוכות, שהחלו כבר במהלך עלייה וימשיכו במגמה זו. ואם ירידה תשואות משמעותה רווחי הון, אז משמעותה של עליית תשואות הפוכה – חשיפה להפסדי הון.

כל זה הופך את אפיק האג"ח לפחות אטרקטיבי.

מה הסיכון העיקרי שאתה מזהה בימים אלה?

לדעתי, הסיכון העיקרי לתיקי ההשקעות נובע מאירופה. ההצהרות של טראמפ כי יתמקד בכלכלה פנים אמריקאית משאירות את אירופה להתמודד עם בעיותיה לבד. בעיות אלה הן גם רבות וגם לא קלות לפתרון, בגלל המבנה הפוליטי ביבשת.

ראשית, ב-2017 יתקיימו לפי הסדר בחירות בצרפת, הולנד וגרמניה ובהן צפויות להגדיל את כוחן מפלגות הימין הבדלניות. גם מצב הבנקים האירופאים הוא בכי רע. הם סובלים מהריבית השלילית באירופה, חוסר יעילות ומאזנים "מלוכלכים" בחובות בעייתיים וסיכונים מקומיים שוטפים של הכלכלה האירופית.

בעידן טראמפ הסיכון לחוסר יציבות במבנה בגוש האירופי עלה מדרגה.

אז מה עושים?

הורדת מסי חברות ודה-רגולציה - שני דברים שטראמפ הכריז עליהם - הם הדברים החיוביים ביותר שאני יכול לחשוב עליהם עבור שוקי המניות. לכן, באפיק המניות הסטנו את השקעותינו למניות אמריקאיות על חשבון מניות בשאר העולם, למרות שהתמחור שלהן כבר לא כל כך נמוך.

בחודשים הקרובים אנו נמשיך "לסחור ציפיות", כלומר, אנחנו משערים מה יהיה כיוון פעולותיו של טראמפ עד שיושבע לנשיא ויגיש את תוכניתו הכלכלית המלאה.

בהתאם למגמה בשוקי המט"ח מאז בחירת טראמפ, נמשיך לראות דולר חזק גם בחודשים הקרובים.

שתפו עם חברים :